המחוזי קורא להחמיר משמעותית בענישה של עברייני בנייה ולהטיל גם מאסר בפועל במקרים חמורים. עם זאת, במקרה הנוכחי שיקול אחדות הענישה הכריע את הכף לנוכח העונש הקל והשגוי שהוטל על הנאשמות האחרות בתיק.
פסק דין שניתן לאחרונה בערעור של עבריין בנייה שנקנס ב-250 אלף שקל כלל קביעות עקרוניות לגבי מדיניות הענישה הראויה במקרים חמורים של עבירות בנייה. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אלון אינפלד אמנם קיבל את הערעור חלקית והפחית את הקנס ב-50 אלף שקל מטעמי אחידות ענישה, אך בצד זאת קבע כי הגיעה השעה להחמיר משמעותית עם עברייני בנייה ובמקרים מסוימים אף להטיל עליהם עונשי מאסר מוחשיים בנוסף לקנסות גבוהים.
ההליכים הפליליים נפתחו לאחר שב-2015 השכיר המערער שטח בקרית גת לשתי חברות, כשכ-2,500 מ"ר מתוכו כלל לא שייך לו, ובנוסף אותרו במקום מבנים נרחבים ללא היתר.
המערער גיבש עם הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת הסדר טיעון והורשע בעבירות בנייה חמורות. בגזר הדין שניתן בשנה שעברה הוטל עליו קנס של 250 אלף שקל או 6 חודשי מאסר תמורתו, לצד התחייבות עצמית של 350 אלף שקל וצו הריסה.
גם השוכרות גיבשו הסדר טיעון אלא שהעונש שהוטל עליהן היה קל בהרבה: שתי החברות חויבו ביחד ולחוד בקנס של 30,000 שקל ואילו הבעלים בערבות לתשלום בנוסף להתחייבות בסך 60 אלף שקל שלא לבצע עבירות דומות.
בערעור שהגיש על עונשו טען המערער בין היתר כי יש פער עצום בין העונש שהוטל עליו לבין העונש שהוטל על השוכרות, החוטא לעקרון אחידות הענישה.
הוועדה המקומית התנגדה להתערבות בעונש וטענה שהפער מצוי בהבחנה המהותית בין המערער לשוכרות, שלא ידעו כי פלש לשטחים לא שלו ושהמבנים אינם חוקיים. לעומתן, המערער היה מודע למצב בשטח, לא היסס לפלוש לקרקע ואף גרף ממעשיו הנפשעים רווח כלכלי.
לא מרימים את הכפפה
השופט אלון אינפלד הדגיש כי הדרישה לאשר בנייה מול רשויות התכנון אינה רק עניין בירוקרטי, יש לה חשיבות עצומה משום שדיני התכנון והבנייה נועדו להגן על מכלול רחב של אינטרסים כמו איכות הסביבה, בטיחות הבנייה, שמירה על בטחון ובריאות הציבור ועוד.
על כן, קבע השופט, עבירות בנייה בהיקפים משמעותיים שנעשות במודע, כמו במקרה הנוכחי, מחייבות ענישה מחמירה שכוללת גם מאסר. במיוחד, כשבוצעו להפקת רווח ונכלל בהן גם גזל קרקע.
"...בית המשפט העליון, בפסיקה רבה, חוזרת ונשנית, דיבר על הצורך להחמיר בענישה בעבירות תכנון ובניה. פסיקה זו, הנשמעת כבר עשרות בשנים, לא התממשה בשטח. בפועל, רשויות התביעה וערכאות הדיון אינן 'מרימות את הכפפה'...", נכתב.
לדעתו של השופט, במקרה הנוכחי מתחם הענישה היה אמור לנוע בין 5 חודשי מאסר בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי וענישה כלכלית מכבידה. השופט הבהיר כי לטעמו העונש שהתבקש והוטל על הנאשם הקל עמו מאוד.
אלא שבנסיבות המקרה, קבע, עקרון אחידות הענישה מחייב הפחתה מסוימת בקנס לנוכח העונש הקל והלא חוקי שהוטל על השוכרות.
"השגיאה של בית המשפט קמא בהטלת 'עונש קולקטיבי על שלוש הנאשמות כאחת, משל היה זה פיצוי אזרחי, ובניגוד לעקרונות דיני העונשין, יוצר פער קיצוני ולא ראוי. פער זה צריך להשפיע גם על המערער", כתב השופט.
לפיכך נקבע כי הקנס שישלם המערער יופחת ל-200 אלף שקל או 5 חודשי מאסר. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.
- ב"כ המערער: חן בן חיים, עו"ד מקרקעין
- ב"כ המשיבה: עו"ד אביחי שלום
עו"ד רז בן-ארצי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין