הצעת חוק חדשה מבקשת לפתור את מצוקת הנשים העגונות שחיות בחו״ל

על פי תזכיר חוק שפרסם אתמול (א׳) המשרד לשירותי דת, סמכותם של בתי הדין הרבניים תורחב כך שהם יוכלו לדון בתביעות גירושין של אזרחים זרים אם יש ״חשש ממשי״ שלא ניתן יהיה להתיר את הנישואין לפי דין תורה במדינתם.

כידוע, חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) מ-1953 מקנה לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית לדון בתביעות גירושין של יהודים בישראל שהם אזרחי המדינה או תושביה.

לפני כעשור תוקן החוק וסמכותם של בתי הדין הורחבו לכלול גם תביעות גירושין בין בני זוג יהודים גם אם אחד מהם אינו ישראלי, אם מתקיימת ״זיקה״ לישראל של אחד מהם כמו למשל מקרים בהם התובע אזרח ישראלי או שהנתבע גר בישראל לפחות שנה לפני הגשת התביעה.

כעת מציע המשרד לשירותי דת הרחבה נוספת של הסמכות במטרה לפתור מצוקה קשה של עגינות וסרבנות גט בקרב בני זוג יהודים, במיוחד נשים יהודיות, ברחבי העולם. במקרים רבים, נשים יהודיות שמגישות תביעת גירושין בחו״ל והבעל מסרב לתת להן גט נתקלות במבוי סתום שכן בית המשפט המקומי אינו מוסמך לחייב את הבעל בגט או להטיל עליו סנקציות. כשאין לאישה את אותה זיקה הנדרשת בחוק היא גם אינה יכולה לפנות לבית הדין הרבני בארץ.

״מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וחשיבותה בחיי היהודים בעולם אל מול חוסר היכולת של נשים יהודיות ברחבי העולם למצוא פתרון לבעיות של סרבנות גט ועגינות מצדיקים מתן סמכות זו לבית הדין הרבני בישראל״ נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

על פי הצעת החוק החדשה, בתי הדין הרבניים בארץ יהיו מוסמכים לדון בתביעת גירושין של אזרחים זרים, גם אם אינם עונים לתנאי הזיקה שנקבעו בתיקון הקודם. זאת, אם בית הדין ״נוכח כי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להתיר את הנישואין לפי דין תורה״ ורק אם ״הנתבע יהיה נוכח בישראל בעת הגשת התביעה, או בהתקיים נסיבות מיוחדות״.

תנאי נוסף שנקבע בהצעת החוק הוא שקודם להגשת התביעה בארץ ״התובע פעל להתרת הנישואין על פי דין תורה במדינת החוץ״ או אם ״קיים חשש ממשי שפעולה כאמור אינה יכולה להביא להתרת הנישואין על פי דין תורה, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות״.

הצעת החוק מבהירה שהסמכות מוקנית רק בענייני גירושין ולא בעניינים הכרוכים בגירושין כמו מזונות, משמורת או חלוקת הרכוש.

גם בנישואים אזרחיים

התיקון לחוק בא לפתור בעיה ייחודית נוספת ולאפשר לבתי הדין להתיר נישואין גם אם בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים.

בדברי ההסבר נכתב כי ״בישראל חיים כיום נשים וגברים, בעיקר כאלה שעלו מארצות חבר העמים, אשר החוק נכון להיום אינו נותן פתרון לעגינותם מבחינה אזרחית, במצבים שבהם לא ניתן לאתר את בן או בת הזוג החי במדינת חוץ במשך זמן רב״.

התיקון מציע להקנות לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בתביעת גירושין של זוגות יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים "אם במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין, או שמתקיימות נסיבות מיוחדות".

״התיקון המוצע יאפשר לנשים וגברים אלו לסיים מערכת נישואין כושלת, להתיר את עגינותם ולפתוח דף חדש בחייהם״, על פי מנסחי ההצעה.

לקריאת התזכיר המלא לחצ/י כאן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין