הצבת שילוט על מבנה הרוס שוללת פטור מארנונה?

המחוזי ביטל דרישת ארנונה בסך 281 אלף שקל שהוציאה עיריית חיפה למבנה מוזנח בטענה שהצבת שלטי פרסומת על קירותיו מהווה שימוש

הצבת שילוט על קירות מבנה הרוס אינה מהווה 'שימוש' השולל פטור מארנונה: כך חיווה דעתו לאחרונה השופט הבכיר רון סוקול מבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, מבלי לקבוע עמדה מחייבת בנושא. ברמת התוצאה נדחתה דרישת עיריית חיפה לקבלת ארנונה מלאה בגין מבנה מוזנח הנמצא בשטחה, ואשר על קירותיו החיצוניים מוצבים שלטי פרסום רחבי ידיים.

המבנה שבמוקד ההליך ממוקם בצומת הרחובות יפו וחיל הים שבבירת הכרמל, ואשר לא שימש מזה שנים רבות למגורים או למסחר. כאמור הוא מוזנח והרוס בחלקו, כאשר על קירותיו החיצוניים מוצבים שלטי פרסומות רחבי ידיים, אשר עוגנו אליו בעזרת קונסטרוקציה מברזל.

המערערת, "תלקון הנדסה בע"מ", רכשה את המבנה ב-2017. החל משנה זו הופטרה מארנונה, וכעבור שלוש שנים אושר לה תשלום מופחת. אלא שב-2022 דרשה ממנה לפתע העירייה לשלם ארנונה מלאה בסך 281,063 שקל. השגות שהוגשו על החלטותיה נדחו, ומכאן העתירה המנהלית שהוגשה לבית המשפט באוקטובר 2024.

לטענת בעלת המבנה, הצבת השלטים על קירותיו החיצוניים אינה בבחינת "שימוש" השולל את מתן הפטור. המערערת שבה וטענה כי לא נעשה בנכס שינוי כלשהו מאז שנת הרכישה (2017), ועל כן העירייה מנועה מלחזור בה מקביעתה לפיה מצבו ההרוס והמוזנח מזכה אותה בפטור מארנונה.

מנגד טען מנהל הארנונה בעיריית חיפה שאין מדובר במבנה הרוס, שכן קירותיו משמשים להצבת השלטים, והוא אף מחובר לתשתיות חשמל המשמשות את השילוט. מכאן, לטענתו, שהעירייה זכאית לארנונה מלאה בגינו, וממילא על הערעור להידחות.

שינוי העמדה לא נומק

השופט סוקול הסביר שעל מנת להנות מפטור מארנונה, יש להוכיח שלושה תנאים: ראשית, שהמבנה ניזוק או נהרס במידה שאי אפשר לשבת בו; שנית, שבפועל אין יושבים בו; ושלישית, שנמסרה על כך הודעה בכתב לעירייה. משאין מחלוקת לגבי התקיימות התנאי השלישי, ציין, הרי שיש להכריע בשניים האחרים.

אשר לתנאי הראשון, העוסק במצב המבנה, קבע השופט שדי בכך שהעירייה העניקה בזמנו למערערת פטור מלא מארנונה - ובהמשך זכאות לתשלום למופחת - כדי לקבוע שהוא התקיים. השופט קיבל, בתוך כך, את טענת בעלת המבנה ששלטי הפרסום הותקנו עובר לרכישה, באופן המטיל צל כבד על סיבוב הפרסה שביצעה העירייה בחלוף כ-5 שנים.

"במשלוח הדרישה למערערת לא נימקה העירייה מדוע שינתה את עמדתה, ומדוע הגיעה למסקנה החדשה כי הצבת השלטים מהווה שימוש במבנה, בעוד שבעבר סברה שאין בכך שימוש", כתב השופט. הוא קבע, בהתאם לכך, שעל דרישת התשלום ל-2022 להתבטל, "שכן העירייה לא ערכה את האיזון הנדרש, ולא קיבלה החלטה עניינית ומנומקת על שינוי ההחלטה למתן הפטור".

בבחינת למעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, חיווה דעתו השופט שאף התנאי השני מתקיים, בנימוק שהצבת שילוט אינה בבחינת "ישיבה" בנכס. הוא הסביר שכל פרשנות אחרת תוביל לכך "שכמעט בכל מבנה הרוס ניתן יהיה למצוא פוטנציאל שימוש", כך שאפשר יהיה לחייב בארנונה מלאה בגין חלקי קיר עליהם הוצבו שילוט או אנטנות, וזאת אין לקבל.

ערעור בעלת המבנה התקבל ודרישת הארנונה לשנת 2022 בוטלה, תוך חיוב העירייה בהוצאות של 10,000 שקל לטובתה.

• ב"כ המערערת: עו"ד א' כץ
• ב"כ המשיב: עו"ד מ' מלכה פרץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.