המרכז הכירורגי ירושלים ושניים מרופאיו חויבו באחרונה לפצות אדם שעבר ניתוח בקע מפשעתי לפני כ-13 שנה. ביהמ"ש קבע שהנתבעים פגעו באוטונומיה של התובע בכך שלא יידעו אותו על סיכון העקרות.
ב-2004 עבר צעיר בן 34 ניתוח בקע מפשעתי במרכז הכירורגי ירושלים (ר.פ.ל.מ). בעקבות הניתוח הוא איבד את אשך ימין ואת יכולתו להביא ילדים לעולם.
זמן רב לפני כן, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, עבר הצעיר ניתוח בקע מפשעתי מצד שמאל. בעקבות ניתוח זה נפגע האשך השמאלי, הצטמק לכדי חמישית מגודלו המקורי והפך חסר תפקוד. הניתוח לא מנע ממנו להביא לעולם שלושה ילדים בזכות האשך הימני.
בעקבות הניתוח השני הגיש האיש תביעה נגד המרכז הכירורגי ושני הרופאים שטיפלו בו, בה טען שהניתוח בוצע ברשלנות.
בחוות הדעת שצירף התובע נטען שהוא לא נבדק לפני הניתוח מה שהוביל לכך שברשומות הרפואיות לא צוין שהוא עבר ניתוח בקע באשך שמאל, מה שהיה יכול להביא את הרופאים לנקוט בזהירות יתר במהלך הניתוח ולמנוע את הנזק.
עוד נטען שתובע שוחרר בתוך מספר שעות לאחר הניתוח מבלי שעבר כל בדיקה שיכולה הייתה לגלות שקיים לחץ על חבל הזרע.
התובע עתר בנוסף לפיצוי על פגיעה באוטונומיה שלו. לדבריו, הנתבעים לא הבהירו לו את הסיכון המוגדל בניתוח על רקע הנזק לאשך שמאל בניתוח הקודם, ובמיוחד לא הסבירו לו שקיים חשש לעקרות.
הנתבעים מצדם טענו שהתובע טופל בהתאם לנהלים המקובלים ובמקצועיות גבוהה. לדבריהם, התובע ידע על סיכון לנזק באשך לנוכח ניסיונו האישי בניתוח זהה קודם. כמו כן, לא הייתה רשלנות כלשהי בטיפול בו והסיבוך היה בלתי נמנע ונגרם על ידי תהליך זיהומי או דלקת שהם סיכונים ידועים בניתוח מעין זה.
לא בדקו
השופט רפאל יעקובי מבית המשפט המחוזי בירושלים ציין שהנתבעים פעלו בצורה לא ראויה כלפי התובע אך "מאזן ההסתברויות" נוטה לכך שאין קשר סיבתי בין התנהלותם לבין מצבו הנוכחי, ולכן לא ניתן לקבוע שהם התרשלו כלפיו.
השופט הסביר שעל בסיס חוות הדעת שהגיש התובע עצמו, אין קשר בין הליקויים שהיו בהתנהלות הרופאים לבין מצבו. המומחה אישר שהמנגנון שמביא לאבדן אשך במסגרת ניתוח בקע הוא חלק מסיכוני הניתוח ואינו מעיד על רשלנות רפואית. בנוסף, הוא לא העלה טענות כלשהן לגבי שיטת הניתוח שנבחרה והאופן שבו בוצע הניתוח.
עם זאת, השופט קיבל את התביעה בכל הקשור לפגיעה באוטונומיה של התובע. לדבריו, אמנם התובע לא סיפר לרופאים על ניתוח הבקע הקודם שעבר אך מאידך, הם מצדם לא טרחו לערוך לו בדיקה גופנית, שבה היו אמורים לגלות זאת.
אם הנתבעים היו מבצעים לתובע בדיקה ראויה לפני הניתוח, הם היו צפויים לגלות שהאשך השמאלי קטן במיוחד ונתון זה כשלעצמו היה "מעלה מתהום הנשייה" את הניתוח הראשון, כתב השופט.
עוד קבע השופט שראוי היה שהנתבעים יידעו את התובע על הסיכון לעקרות, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם לוותר על הניתוח או לעבור אותו אולי במקום אחר.
בנסיבות אלה פסק השופט שעל הנתבעים לפצות את התובע ב-200,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 50,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יוסי טולדנו, עו"ד עידו שטובר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עמוס גבעון, עו"ד אריה כרמלי, עו"ד יעל וייסטוך
עו"ד אייל בן ישי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין