הפיצוי על החלקה בחתונה: חצי מיליון ש'

ביהמ"ש קבע שבעלי האולם התרשלו כשהציבו פועל ניקיון אחד באירוע הכולל מאות אנשים – באופן שגרם לנפילת הצעירה מחומר שמנוני על הרצפה

מסיבת החתונה הייתה בעיצומה. כמקובל באירוע חרדי, הכלה רקדה ברחבת הנשים, כשלפתע אחת מהאוחזות בידה החליקה בעוצמה ארצה ונחבלה. בתביעה שהגישה נגד בעלי האולם, קבעה השופטת מירב דניאל בונן מבית משפט השלום בנתניה כי האחרונים התרשלו, עת הציבו פועל ניקיון בודד באירוע ההמוני ומיקמו את רחבת הריקודים ליד המטבח. הפיצוי, לרבות הוצאות: כחצי מיליון שקל.

התובעת (33) השתתפה במאי 2018 בחתונה חרדית, הכוללת הפרדה מגדרית בשלב הריקודים. בתביעה שהגישה לבית המשפט כשנתיים וחצי לאחר האירוע, באמצעות עו"ד גיל קלופשטוק, סיפרה שבשלב מסוים, במהלך החגיגות עם הכלה, החליקה בעוצמה ארצה בגלל חומר שמנוני על הרצפה, ונגרם לה שבר בעצם הזנב אשר הותיר אצלה נכות אורתופדית.

אלא שהנתבעים, בעלי האולם, כפרו בגרסת האורחת. לשיטתם הרצפה הייתה "יבשה, תקינה וללא כל נוזל", כאשר נפילת התובעת אירעה "ממצבה הרפואי הקלוקל, או מהתרגשות ולחץ הנובעים מהחתונה". לחילופין טענו הנתבעים שהצעירה החליקה בשל ריקוד "עם נעלי עקב גבוהים, או עקב נעליים עם סוליות חלקות".

בעלי האולם, שיוצגו על-ידי עו"ד אטד לוי, חידדו שמעידת האורחת אירעה מסיבות אחרות ולא עקב הנוזל השמנוני, ובין היתר ציינו כי חברתה הפרידה את ידה מזו של הכלה בזמן הריקודים - ובכך גרמה לה לאבד שיווי משקל ולצנוח ארצה. בנסיבות אלה נטען שעל התביעה להידחות, ולחילופין שיש להשית על התובעת אשם תורם מלא, בשיעור 100%.

הכלה: "הרצפה הייתה שמנונית"

אבל השופטת דניאל בונן חשבה אחרת. היא קיבלה את גרסת האורחת, לפיה נפילתה קרתה בשל החלקה על חומר שמנוני, בהיותה אמינה ועקבית, שאף נתמכה בעדות הכלה בכבודה ובעצמה. זו סיפרה על דוכן העדים ש"הרצפה הייתה לא מאוד שמנונית – אלא מאוד מאוד שמנונית". לגרסת בעלת השמחה אף היא כמעט נפלה, כאשר בהמשך "הגיע פועל ניקיון שניקה את הרצפה", באופן האומר דרשני.

סיוע נוסף לגרסת התביעה מצוי, לדברי השופטת, בסרטון המתעד את האירוע, בו נצפית התובעת מחליקה ובהמשך מגיע עובד לנקות את רחבת הריקודים עם מגב וסמרטוט. "ככל שרחבת הריקודים הייתה נקיה, לרבות מקום החלקתה של התובעת", הדגישה, "לא נדרש היה לנקות את הרחבה". מסקנתה הייתה שהצבת עובד ניקיון בודד, בשילוב עם מיקום רחבת הנשים, מהווה רשלנות.

"לדידי באירוע בו מתכנסים בין 300 ל-400 אורחים יש חובה להציב מספר רב יותר של אנשי ניקיון מאשר עובד ניקיון אחד, אגב מתן הוראות ברורות להסתובב במקום ולתור אחר מפגעים ולסלקם", כתבה השופטת. אם לא די בכך, הוסיפה, הרי שאף מיקום רחבת הנשים – צמוד ליציאה מהמטבח, באופן שעלול לגרום לנפילת חלקי מזון שמנוניים על הרצפה – אינה סבירה, בייחוד כשלא היה פיקוח כי המלצרים לא יעברו באזור הריקודים.

השופטת דחתה, בתוך כך, את בקשת בעלי האולם להשית על התובעת אשם תורם, ולו מינימלי, בנימוק שלא מצופה מאורח בחתונה המבקש לרקוד עם מי בעלי השמחה להשפיל מבטו ארצה ולתור אחר מפגעים, "או לבחון ביסודיות את רצפת רחבת הריקודים, לחוש אותה ולהקדים ולבדוק עם אולם האירועים את סידורי הניקיון במקום".

השופטת הכירה בנכות רפואית ותפקודית של 12.5% שנגרמה לצעירה בשל חבלתה, ופסקה לטובתה 398,125 שקל עבור ראשי הנזק השונים, כדוגמת הפסד השתכרות ועזרת הזולת. כמו כן חויבו בעלי האולם לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט, באופן שהסכום הכולל שעל הנתבעים לשלם עולה לסך של כחצי מיליון.

• ב"כ התובעת: עו"ד גיל קלופשטוק
• ב"כ הנתבעות: עו"ד אטד לוי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.