לאחר החתימה על הסכם המכר הוטלו על הדירה עיקולים בשל חובות של המוכרת, מה שגרם לעיכוב דרמטי בהעברת הזכויות על שם הרוכשים. בית המשפט חייב אותה לשלם פיצוי על הפרת חוזה
מוכרת דירה בפרדס חנה-כרכור תשלם לרוכשים פיצוי של 178,000 שקל בגין עיכוב מתמשך ברישום הדירה על שמם בטאבו. העיכוב נגרם בשל עיקולים שהוטלו על הדירה לאחר חתימת ההסכם בגין חובות של המוכרת ומנעו מהקונים לקבל משכנתה. שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, סארי ג'יוסי, קבע בפסק הדין שניתן לאחרונה כי מדובר בהפרה יסודית של הסכם המכר.
בהסכם שנחתם במאי 2019 נקבע כי הנתבעת תמכור לתובעים את זכויותיה בדירה תמורת 1,780,000 שקל. בספטמבר אותה השנה נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעים.
אלא שיומיים לאחר מכן נרשם עיקול על זכויות הנתבעת בדירה וכתוצאה מכך הבנק סירב להמשיך את הליך מתן המשכנתה לתובעים עד להסרת העיקול. בהמשך, הוטלו על הדירה עיקולים בגין חובות נוספים ונרשמה הערת אזהרה לטובת רשות המיסים בגין חוב מס שבח שלא שילמה הנתבעת על מכירת הדירה.
במסגרת תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעת ב-2020, הצדדים הגיעו להסכמה שלפיה כדי שהתובעים יוכלו לקבל משכנתה, העיקולים שהוטלו על הנכס יוסרו כנגד התחייבות הבנק שכספי המשכנתה, בסך 1.2 מיליון, יופקדו בקופת בית המשפט וישמשו להבטחת תשלום החובות לנושים.
זכויות התובעים בדירה נרשמו לבסוף בדצמבר 2021, לאחר שהסכום הועבר לקופת בית המשפט.
לטענת התובעים, הנתבעת חתמה על ההסכם בזמן שידעה שהיא מסובכת בחובות והוליכה אותם שולל שעה שהצהירה כי אין לה כל מניעה לעמוד בהתחייבותה בהסכם. לדבריהם, מדובר בהפרה יסודית שמזכה אותם בפיצוי המוסכם שהועמד בהסכם על 10% משווי הדירה.
הנתבעת טענה כי לא הייתה יכולה לדעת שיפתח נגדה תיק הוצאה-לפועל, ומרגע שנודע לה על העיקולים, עשתה כל שביכולתה כדי לבטלם. לשיטתה היא לא הפרה את ההסכם וגם אם ייקבע שכן, לבית המשפט יש סמכות להפחית מהפיצוי המוסכם שנקבע אם הסכום לא סביר ביחס לנזק שנגרם לתובעים.
אדם סביר לא היה חותם
השופט ג'יוסי קיבל את התביעה באופן חלקי. הוא ציין כי למעט החוב לרשות המיסים, העיקולים על הדירה לא היו קשורים לנכס עצמו ולכן לא הייתה מניעה מצד הנתבעת לחתום על ההסכם ולהתחייב למכור את הנכס.
לעומת זאת, העובדה שהנתבעת נמנעה מלשלם את מס השבח לרשות המסים ובשל כך נרשמה הערת האזהרה על הנכס, מהווה הפרה יסודית מסתברת, כזו "שהאדם הסביר לא היה חותם על ההסכם האמור אם היה צופה את תלאותיהם הנמשכות של התובעים".
לפיכך, הנתבעת חויבה בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 178,000 שקל.
בתוך כך נקבע שזכותם של הנושים להיפרע גוברת על זכות התובעים, מכיוון שהחובות כלפיהם התגבשו לפני שנקבעה זכות התובעים לפיצוי. לכן, יתרת התמורה בגין הנכס תועבר מקופת בית המשפט לנושים, והתובעים לא יוכלו לקזז משם את הפיצוי שנפסק לטובתם.
הנתבעת חויבה ב-20,000 שקל הוצאות.
- ב"כ התובעים: עו"ד א. סיני
- ב"כ הנתבעת: עו"ד י. אלברק
- ב"כ הנושים: עו"ד מ. פאר
עו"ד ישי אדוארד
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין