קצין התגמולים הכיר רק ב-50% מנכותה הנפשית של החיילת שנפגעה לפני כ-10 שנים. אף שמומחית מטעם ועדת הערר תמכה במסקנת הקצין ואף "האשימה" את החיילת בהתחזות, הוועדה קבעה שיש קשר סיבתי מלא בין התאונה לבין הנכות הנפשית.
בינואר 2007 יצאה חיילת בשירות סדיר לחופשה שבמהלכה נפגעה בתאונת דרכים קשה. בהתנגשות בין הרכב שבו נסעה לבין משאית נהרג בן זוגה (שנהג ברכב) ולה נגרמו שברים מורכבים בגפיים.
בפנייה לקצין התגמולים שנעשתה בהמשך אותה שנה היא ביקשה שמעבר לפגיעות הגופניות יכיר גם בנזקיה הנפשיים. אך ב-2012 קצין התגמולים קבע שיש קשר סיבתי של 50% בלבד בין מצבה הנפשי לבין תאונת הדרכים ונימק זאת בכך שגם לאירועים אחרים בעברה ולמבנה האישיות שלה תרומה להתפתחות ההפרעה הנפשית.
על קביעה זו ערערה החיילת לוועדת הערר שבבית משפט השלום בחיפה באמצעות עו"ד מיכאל פסקל.
היא סיפרה שכבר בתקופת השיקום בבית החולים לאחר התאונה החלה לסבול מנדודי שינה, חרדות ומחשבות קשות ואובחנה כסובלת מפוסט טראומה. מצב זה נמשך למעשה עד היום והיא סובלת מהתקפי חרדה, מצב רוח ירוד והפרעה בתפקוד הזוגי וההורי. לדבריה, לפני התאונה מעולם לא סבלה מהפרעה נפשית וכל הסימפטומים הללו התפרצו רק בעקבות האירוע הקשה שעברה.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד ריצ'ארד סלאח מפרקליטות מחוז חיפה, הסתמך בתשובתו על חוות דעת רפואית שלפיה המערערת סובלת כיום מקשיי הסתגלות כרוניים שנובעים במידה רבה מהרקע האישיותי שלה, מאובדן אביה שמת בפתאומיות זמן לא רב לפני התאונה ומהעדר תמיכה. המומחית מטעמו ציינה שהמערערת מגיעה מרקע משפחתי מורכב, שהיא לא התמידה בלימודיה בתיכון ושקיימים סימנים לקשיים אישיותיים גם קודם לתאונה כך שהפציעה במהלך השירות החמירה את מצבה הנפשי רק במעט.
על רקע פערים אלה מינתה הוועדה מומחית מטעמה. המומחית קבעה שהמערערת סובלת מהפרעת הסתגלות שרק 50% ממנה נובעת מתאונת הדרכים וציינה שקיימת אצל המערערת תופעה של "התחזות" – הגזמה של התסמינים שמהם היא סובלת כדי להשיג רווח של תמיכה כלכלית.
גולגולת דקה
באופן חריג, ועדת הערר בראשות השופט אבישי רובס, מצאה לנכון לסטות מחוות דעתה של מומחית בית המשפט.
הוועדה ציינה שהמערערת שללה בפני המומחית מצוקות או תחלואה נפשית אצלה או במשפחתה לפני התאונה והמומחית אישרה שאין בתיק הרפואי תיעוד לטיפולים נפשיים לפני האירוע. לעומת זאת, המערערת תיארה בפני המומחית שמאז התאונה היא סובלת מדאגנות רבה, דריכות ועצבנות, הימנעות מנהיגה ועוד.
באשר לתופעת ההתחזות ציינה הוועדה שהמומחית לא הבהירה את דבריה ושניתן להניח שהכוונה היא למצב בו מתנהל הליך משפטי במקביל לאבחנה הרפואית. "במצב דברים זה, כל נפגע המבקש הכרה בזכות על פי חוק הנכים 'חשוד' כמתחזה", כתבה הוועדה והוסיפה שלא ניתן לקבל עמדה זו, בפרט כשהמערערת חוותה תאונת דרכים קשה מאוד ושאף אחד ממטפליה לא העלה טענה בדבר חוסר אמינות.
"הפסיקה קבעה, כי על הצבא לקבל את הנפגע כמות שהוא, על תכונותיו, מעלותיו וחסרונותיו הסובייקטיביים ורגישותו המיוחדת של הניזוק, קרי - הגולגולת הדקה", כתבו חברי הוועדה והוסיפו ש"המערערת, על חולשותיה, התגייסה לשירות הצבאי כשהיא בריאה לחלוטין, ומחלתה התפרצה עקב אירוע דחק משמעותי, בדמות תאונת הדרכים".
בנסיבות אלה קיבלה הוועדה את הערר וקבעה שיש קשר סיבתי מלא בין הנכות הנפשית של המערערת לבין התאונה. קצין התגמולים חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 6,500 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד מיכאל פסקל
- ב"כ המשיב: עו"ד ריצ'ארד סלאח מפרקליטות מחוז חיפה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין