מאת: עו"ד אלדר פרץ
לפסק הדין בעניין בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס ואח'
המחוזי אישר לבעלים של חברה לעקל כספי מסגרת אשראי של גוף שחייב לה כספים. בנק המזרחי-טפחות, שנתן את האשראי התנגד וערער לעליון, שהבין את הבעייתיות וביטל את העיקול.
בעל חברה שהגיש תביעה כספית לפיצוי של 4.5 מיליון שקל כנגד שתי חברות, ביקש להטיל עיקול זמני בסכום של כ-3.5 מיליון שקל על כל הנכסים, הכספים והזכויות של שתי החברות, ובכללן על חשבונות הבנק שלהן בבנק מזרחי-טפחות. בית המשפט המחוזי בתל-אביב נענה לבקשה והתובעת שלחה הודעת עיקול לבנק.
זה הודיע לה בתשובה, כי אין בחשבונות החברות כספים לעיקול, אולם התובעת טענה, כי ידוע לה שהבנק העניק לחברות מסגרת אשראי של 220 אלף שקל ושהחברות ניצלו רק כ-103 אלף שקלים מהמסגרת. לכן, טענה התובעת, אפשר לעקל את היתרה עד לסך מסגרת האשראי, העומדת על כ-104 אלף שקל. עוד טענה התובעת, שבחשבון המט"ח של החברות יש יתרה של כ- 7,500 דולר, שגם אותה ניתן לעקל. הבנק השיב שלא ניתן לעקל כספי מסגרת אשראי, שאינם קיימים בפועל, ושהזכות לקבל את כספי המט"ח שמורה לבנק.
התובעת ביקשה מבית המשפט לאשר את העיקולים הזמניים ובקשתה התקבלה. התיק עצמו נסגר, בסופו של דבר, בפשרה אולם בנק המזרחי-טפחות ערער לעליון, בטענה שיש בהחלטה השלכות עקרוניות על ענף הבנקאות כולו: האפשרות להטיל עיקול זמני על מסגרת האשראי מערערת את היחסים בין הבנק ללקוחות ופוגעת בבנק, כך לטענת המזרחי.
איגוד הבנקאים, שהצטרף לערעור כ"ידיד בית המשפט", והמפקח על הבנקים, שהתבקש להציג את עמדתו, תמכו בעמדת הבנק: הזכות לקבל אשראי ניתנת על פי שיקול דעתו של הבנק ואינה ניתנת לעיקול. לדבריהם, ההחלטה מתערבת בהסכמים שבין הבנק ללקוחות ומשפיעה גם על היחסים המשפטיים ביניהם. עוד הוסיפו, שהחלטת המחוזי הופכת את הבנק ל'ערב' של הלקוחות ובכך ומסכנת אותו, שכן היא מסתמכת על הבנק, שיחזיר את סכום האשראי שעוקל באמצעות מימוש בטוחות.
הכסף שייך לבנק
השופטת אסתר חיות הסכימה עם הבנק, האיגוד והמפקח: הזכות החוזית על פיה רשאי לקוח למשוך כסף בהתאם להסכם המסגרת אינה ניתנת לעיקול. לקביעתה, אשראי הוא הלוואה שמעניק הבנק ללקוח והיא אינה מגדילה את היקף נכסיו, שכן הכספים שייכים לבנק. הטלת עיקול על היתרה הבלתי מנוצלת של האשראי, המשיכה השופטת, פוגעת בחופש ההתקשרות בהסכמי האשראי, באופן שמשנה את מהות ההסכם ואת תוכנו.
השופטת הוסיפה, שהקצאת מסגרת האשראי נתפרת לכל לקוח על פי צרכיו ועל סמך פרמטרים שונים, ביניהם גם מטרת ההלוואה. הבנק אינו חייב להמיר אשראי שנתפר ללקוח למימוש מטרתו המוצהרת לצורך פירעון חובותיו למעקל. זוהי מטרה שונה בתכלית, שייתכן והבנק לא היה מסכים לה אילו נדרש לכך.
השופטת ציינה, שגם הציבור עלול להיפגע מההחלטה: אם הבנק יכלול את אפשרות העיקול במשוואת הסיכונים שלו, הוא יעלה את תמחור גובה האשראי וידרוש בטוחות משמעותיות, שייתכן שהלקוח לא יוכל לעמוד בהן. יתרה מכך, הטלת עיקול זמני בעת שהתביעה נגד החייב עדיין מתבררת, מרעה את מעמדו עוד בטרם נקבע אם הוא אכן חייב כסף.
השופטת קיבלה גם את עמדת הבנק לעניין עיקול כספי המט"ח, וקבעה שאין לאפשרה, שכן זכות הקיזוז של הבנק גוברת על זכות המעקלים.
השופטים נעם סולברג וניל הנדל הסכימו עם עמדת השופטת חיות וקיבלו את הערעור. בעל החברה, שהגיש את בקשת העיקול הראשונה, חויב בשכר טרחת עורכי הדין של הבנק בסכום של 35 אלף שקל.
פסיקת בית המשפט המחוזי היוותה תקדים משפטי, בעל השלכות כבדות משקל לכולנו, כלקוחות הבנקים. נראה, כי בפסיקתו, בחן המחוזי את המקרה הספציפי שלפניו ולא העלה בדעתו, כי פסיקתו עלולה לשנות בתכלית את אופן מתן האשראי והערכת הסיכונים שהבנק מוכן ליטול על עצמו.
העליון, אשר תיקן את הפסיקה, השיב עטרה ליושנה, בכך שהבדיל בין זכות עתידית לה זכאי אדם מצד שלישי שאינו בנק, לבין מערכת היחסים המיוחדת שבין התאגיד הבנקאי ללקוח. עם זאת יש מקום לסייג את קביעת העליון, שכן בקביעתו, הוא מתיר "פתח" לבנקים לבחור באם לדווח לבית משפט או לאו על יתרות וכיצד יבוצע דיווח זה. יש לדידי, לשמור על איזון בין האינטרסים השונים ולייצור צורת דיווח אחידה.
- ב"כ המערער: עו"ד אורי גאון, עו"ד ליאת עיני-נצר, עו"ד עינב נהרי-סנדלר, עו"ד טל בן ארי
- ב"כ המשיבים: עו"ד גלעד שר, עו"ד אמיר עדיקא
- ב"כ איגוד הבנקאים: עו"ד אלקס הרטמן, עו"ד גילת בכר
- ב"כ המפקח על הבנקים: עו"ד לימור פלד
* עו"ד אלדר פרץ, שותף במשרד עורכי דין בר-משה, פרץ ושות', העוסק בדיני בנקאות
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס ואח'
למדור: דיני בנקאות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.