- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
העליון: לא ניתן לחייב את קק"ל לחתום על הסכם תמ"א 38
כמה דירות בבניין שעיריית בת ים הגדירה בעבר כמסוכן רשומות על שם קק"ל, אך בפועל הן לא שלה ובעליהן לא ידועים. דיירי הבניין ביקשו לחייב אותה לחתום על הסכם לשיפוץ אך נדחו
השופטת גילה כנפי-שטייניץ דחתה לאחרונה ערעור של בעלי דירות בבניין בבת ים על ההחלטה שלא לחייב את קק"ל לחתום על הסכם תמ"א 38. ארבע דירות בבניין רשומות על שם קק"ל אך אינן בבעלותה. בעלי הדירות טענו כי ללא חתימתה הם יפספסו את ההזדמנות לקבל היתר בנייה ולשקם את הבניין הישן. השופטת הבהירה שעם כל ההבנה למצבם, לא ניתן למנוע מבעלי הזכויות בפועל, שטרם אותרו, להביע את עמדתם ביחס לנכסיהם.
הבניין כולו היה בעבר בבעלות קק"ל ובמהלך השנים הועברו הזכויות בדירות לידיים פרטיות. זהות בעליהן של 52 מתוך 56 הדירות בבניין ידועה. 4 הדירות הנותרות רשומות עדיין על שם קק"ל אך אינן בבעלות המדינה, שהבהירה כי אין לה מידע על בעליהן.
מדובר בבניין שהוגדר בעבר כמסוכן על ידי עיריית בת ים. בהמשך להנחיית מהנדס העיר התקשרו בעלי הדירות עם יזם וסיכמו כי הוא יפעל לקבל היתר לשיפוץ הבניין מכוח תמ"א 38. היזם ביצע מספר עבודות שהסירו את מסוכנות הבניין. ב-2021 נתנה הוועדה המקומית היתר לפרויקט כולו אך התנתה זאת באישור כלל בעלי הדירות. תוקף ההיתר המותנה נקבע לתחילת אוקטובר 2024.
אלא שרשות מקרקעי ישראל וקק"ל סירבו לחתום על הסכם התמ"א מאחר שהדירות לא בבעלותן. היזם ניסה לאתר את בעלי הזכויות ללא הצלחה.
בנסיבות אלה הגישו בעלי הדירות תביעה נגד רמ"י וקק"ל על מנת לחייב אותן לחתום על מסמכי הפרויקט, ובמסגרת זו הוגשה בקשה לסעד זמני ובו דרישה כי בית המשפט יכפה את החתימה.
הבקשה נדחתה בבית המשפט המחוזי שהבהיר כי דרך המלך היא הסדרת רישום הזכויות, מה שהיה צריך לעשות לפני שנים, ולאחר מכן קבלת הסכמת בעלי הזכויות האמיתיים.
בערעור טענו בעלי הדירות והיזם כי ההחלטה תגרום להם נזק רב ובלתי הפיך, לנוכח מועד פקיעת היתר הבנייה המותנה. הם הוסיפו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם שכן הפרויקט משנה רק את הרכוש המשותף ולא פוגע בזכויות הדירות עצמן. הם הדגישו כי הפרויקט מיטיב עם כלל בעלי הזכויות, כולל הדירות שבמחלוקת.
פגיעה בזכות קניינית
השופטת גילה כנפי-שטייניץ מבית המשפט העליון דחתה את הערעור. היא כתבה כי עד כה כשלו הצדדים באיתור בעלי הזכויות בדירות. לכן, בנקודת הזמן הנוכחית סיכויי התביעה להורות למדינה לתת הסכמתה לפרויקט בשם בעלי הזכויות אינם גבוהים.
השופטת ציינה כי בבית המשפט המחוזי התברר כי יש גורמים שונים הטוענים לזכויות בדירות, שטענותיהם טרם התבררו. עוד היא הדגישה כי לא ניתן לדרוש ממי שאינו בעל הזכויות לשים עצמו בנעליו של בעל הזכויות ולתת הסכמתו לפרויקט, רק כדי להיטיב עם המבקשים.
השופטת הוסיפה כי הנזק שייגרם למבקשים וליזם אם יוחמץ מועד ההיתר המותנה מובן. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכותו הקניינית של מאן דהוא, מבלי שהיה צד להליך ומבלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דעתו ביחס לתוכנית.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המערערים: עו"ד אברהם פריאל
- ב"כ קק"ל: עו"ד ניר בן-מאיר
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
