אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> העברית תבעה חלק בעיזבון של בעל מוגבלות – ביהמ"ש התרעם

העברית תבעה חלק בעיזבון של בעל מוגבלות – ביהמ"ש התרעם

מאת: עו"ד נורית מנחם | תאריך פרסום : 12/12/2016 17:30:00 | גרסת הדפסה

צילום: alvimann, morguefile.com

בית המשפט למשפחה דחה באחרונה בקשה להכיר באוניברסיטה כיורשת החוקית של צעיר בעל מוגבלות, בטענה שאביו המנוח ציווה שהעיזבון יעבור לידיה לאחר מות הבן. השופטת אלה מירז חשה אי-נוחות מהבקשה.

בשנת 2001 הלך לעולמו אב חד-הורי ובהתאם לצוואה שהותיר אחריו נכסיו הועברו לבנו המאומץ ולבת אומנה – שניהם סובלים ממוגבלות נפשית. 14 שנים לאחר מכן התבקשה הקרן לטיפול בחסויים – האפוטרופוסית של השניים – להשיב לבקשה מוזרה שהגישה האוניברסיטה העברית לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ובה ביקשה להכיר בה כמי שזכאית לרשת את הבן המאומץ.

האוניברסיטה הסתמכה על סעיף בצוואה שהעיד כי המנוח ביקש להוריש לה את חלקו של הבן לאחר מותו, לשם הקמת קרן מלגות להנצחת שמו. ברמה המשפטית האוניברסיטה טענה כי מדובר בצוואת "יורש אחר יורש" , שעל פי חוק הירושה, מאפשרת למצווה להורות למי יעבור העיזבון לאחר שהיורש הראשון הולך לעולמו.

היועץ המשפטי לממשלה והקרן לטיפול בחסויים דחו את עמדת האוניברסיטה. לטענתם, כוונת המצווה המנוח, כפי שמשתקפת מהצוואה, הייתה שהאוניברסיטה תזכה בחלקו של הבן בעיזבון אך ורק אם ימות לפני המנוח או יחד עמו. מאחר שהבן היה בחיים ביום פטירת המנוח, לאוניברסיטה אין כל זכות בעיזבון.

הצוואה ברורה

פסק הדין של השופטת אלה מירז נפתח באמירה כי מוטב היה לו האוניברסיטה הייתה נמנעת מהגשת הבקשה, שעוררה בשופטת תחושה של "אי נוחות" בהתחשב בכך שהיא עוסקת בזכויותיו של חסוי שאינו מסוגל לייצג את עצמו.

לטעמה של השופטת מירז, האוניברסיטה לא בחלה באמצעים אף שהוראות הצוואה ברורות ואף שבקשתה עלולה לפגוע קשות בזכותו של הבן החסוי לצוות את רכושו בבוא העת למי שהוא חפץ, עניין משמעותי במיוחד אם יבחר בעתיד לנהל זוגיות או להביא ילדים לעולם.

באשר לנוסח הצוואה, השופטת קבעה כי הוא אינו מותיר מקום לספק בנוגע לפרשנות הנכונה של הסעיף המדובר. בצוואה נכתב במפורש כי יתרת העיזבון תעבור לאוניברסיטה רק אם הבן ימות "לפניי או כאחד עמי" – כלומר, לפני המצווה או יחד עמו.  כל פרשנות אחרת, קבעה השופטת, היא פרשנות שגויה.

בתוך כך השופטת הוסיפה כי העובדה שהבן אינו כשיר לקבל החלטות בעצמו אינה אומרת שהמנוח התכוון להעביר את עזבונו בהמשך לאוניברסיטה.

לפיכך, השופטת דחתה את הבקשה וחייבה את האוניברסיטה לשאת בהוצאות המשפט של 10,000 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד אדלר יובל 
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד יצחק ריינפלד 

* עורכת דין נורית מנחם עוסקת בדיני ירושה ומשפחה

** הכותבת לא ייצגה בתיק

עו"ד נורית מנחם עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ