האישה נתקלה במרצפות בולטות בדרך לביתה ומעדה. מסבתא פעלתנית לנכדיה היא הפכה לאישה מוגבלת ונכה
בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף של תושבת גבעת שמואל נגד העירייה. לדברי התובעת היא נפלה כתוצאה מהיתקלות בריצוף בולט ברחוב, ובעקבות הנפילה נגרמה לה נכות בכתף. סגנית הנשיא רנה הירש קבעה שעיריית גבעת שמואל הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה כלפי ההולכים ברחובות העיר כשלא פעלה לתיקון המפגע. בנסיבות אלה, נקבע, היא חייבת לפצות את התובעת על נזקיה.
התאונה אירעה במהלך יוני 2019. התובעת, שקפצה לביקור אצל בתה, שמה פעמיה חזרה הביתה. בשלב מסוים היא הגיעה למעבר על כביש הולנדי, ששורשי עץ שנטוע במקום גרמו למרצפותיו לבלוט החוצה. התובעת נתקלה באבני הריצוף, נפלה ונפגעה בכתפה השמאלית. בתה ששמעה כי אימה נפגעה הגיעה למקום ותיעדה את המפגע.
בעקבות התאונה נגרם לתובעת שבר צוואר כירורגי ובהמשך אובחן אצלה שבר בכתף. בהמשך היא עברה ניתוח בתל השומר שם בוצעה לה החלפת כתף. למשך תקופה היא השתמשה במתלה ליד ובנוסף עברה טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה מרובים.
כשהשפעות התאונה שככו מעט היא הגישה את התביעה לבית המשפט. לטענתה, האחריות לתאונה מוטלת על העירייה, שכן המפגע שגרם לנפילתה נמצא במקום ציבורי בשטחה.
מנגד טענה העירייה כי אין לייחס לה כל אחריות. לדבריה, היא דואגת באופן שוטף לאתר ולטפל במפגעים הנמצאים בשטחה, אלא שבתקופה שקדמה לתאונה לא התקבלו אצלה תלונות כלשהן ביחס למפגע מושא התביעה, כך שהיא לא יכלה לדעת עליו.
מעבר לכך נטען כי נסיבות התאונה לא הוכחו, וכי בתה של התובעת רקחה את התביעה בכך שצילמה מפגע כלשהו שמצאה.
עוד טענה העירייה כי אם ייקבע לבסוף שהיא אחראית לתאונה, יש לייחס לתובעת אשם תורם משמעותי.
כבר לא עצמאית
תחילה קבעה השופטת הירש כי נסיבות התאונה הוכחו. היא דחתה את טענת הנתבעת למזימה מצד בתה של התובעת. לדבריה גרסת התובעת הייתה עקבית, ברורה וסדורה, והיא תאמה לתמונות שהוצגו מזירת המקום.
מנגד גרסת העירייה הייתה לוקה בחסר. השופטת ציינה שהעירייה נמנעה מלהציג ראיות התומכות בטענתה שלא התקבלו אצלה תלונות על המפגע. כמו כן, לא הובאו יומני עבודה, דו"חות של פקחים או אסמכתאות אחרות לכך שהמקום נבדק על ידי גורם רשמי באופן תקופתי.
עד מטעם העירייה אמנם העיד כי עובד תחזוקה של העירייה מסייר 4-5 פעמים בחודש לצורך איתור ומניעת מפגעים, אך לנוכח העובדה שהטענה הועלתה באיחור ולא נכללה בתצהיר של אותו עובד, השופטת קבעה כי מדובר בעדות כבושה. היא הוסיפה כי הצבת עובד בודד לאיתור מפגעים ברחבי העיר כולה, אינה ביקורת מספקת.
לפיכך קבעה השופאת שהעירייה התרשלה כלפי התובעת. עם זאת, נקבע כי גם לתובעת אשם תורם בשיעור של 25%, משום שהמפגע היה בולט וניכר לעין והתאונה התרחשה באור יום ובמקום שמוכר לה היטב.
בסוגיית כימות הנזק ציינה השופטת, בין היתר, כי עובר לתאונה התובעת תפקדה באופן עצמאי, עבדה מדי פעם כסייעת לרופא שיניים, וגם סייעה רבות לבנותיה ונכדיה, אך התפקוד שלה נפגע באופן ממשי.
בנסיבות אלה נפסק לתובעת פיצוי, שלאחר ניכויי אשם תורם ותגמולים שקיבלה מביטוח לאומי, עמד על סך 210,000 שקל. בנוסף נפסקו לטובתה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 49,140 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אהוד בן ארי
- ב"כ הנתבעים (העירייה וחב' הביטוח): עו"ד אלכס אייזנברג
עו"ד אורי וינינגר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין