השופט התרשם כי ההעברות בוצעו כשבעלת החשבון הייתה צלולה, ובהסכמתה. ברקע הקביעה: היסטוריה של הענקת מתנות לנתבע וצירופו כאחד מבעלי החשבון
בן 35 לא יצטרך להחזיר לאחות סבתו הערירית כמעט רבע מיליון שקלים, אותם משך מחשבונה לאורך תקופה של כשנתיים וחצי – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בנתניה. על רקע תיעוד רפואי שאישר כי בעלת החשבון הייתה צלולה במועד ההעברות, לצד העובדה שנהגה לתת לנתבע לאורך השנים מתנות בסכומים ניכרים, השופט אלי ברנד דחה את התביעה תוך שהתרשם כי עומדים מאחוריה בני משפחה אחרים בעלי אינטרס.
התובעת (82), אלמנה ללא ילדים ובעלת חשבון בבנק "הפועלים", העניקה לנכד של אחותה – הנתבע – מתנות בסכומים ניכרים לאורך השנים. כך למשל, במאי 2012 היא עשתה לו העברה בנקאית של יותר מ-200 אלף שקל. יתרה מזאת, לחתונתו נתנה צ'ק שמן בסך 86 אלף שקל וכסיוע לרכישת דירה פינקה אותו ב-150 אלף שקל נוספים.
הקשישה לא הסתפקה במתן כספים לנתבע, ובאוגוסט 2016 צירפה אותו כאחד מבעלי החשבון. חודשיים לאחר מכן הוא החל ב"מסע" העברות בנקאיות מחשבון התובעת לחשבונו – הגדולה שבהן בסך 170 אלף שקל. בסך הכול הועברו לחשבונו האישי תוך שנתיים וחצי 241 אלף שקל.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בפברואר 2020 טענה התובעת כי לא נתנה את הסכמתה לביצוע ההעברות, ומכאן שעל הנתבע להשיב לה את הכספים.
מנגד טען הנתבע כי אחייניה של התובעת הם הרוח החיה מאחורי התביעה, כשמטרתם היא להוציא ממנו כספים שקיבל מאחות סבתו כדין ובהסכמתה המלאה, כדי לחלוק בהם אחרי פטירתה. מכאן שהתביעה חסרת בסיס ודינה להידחות.
השתמש באפליקציה?
השופט ברנד ציין שבעלת החשבון נמצאת כיום במצב קוגניטיבי ירוד, אלא שלצורך בירור התביעה יש לבחון את מצבה זה במועד ביצוע ההעברות. על רקע אישור רופאי שמצא אותה כשירה באוגוסט 2019 – הרבה אחרי מועד ההעברות – הוא קבע שהקשישה אכן הייתה עצמאית וצלולה.
בהמשך ניגש השופט לברר האם התובעת הסכימה לביצוע ההעברות. עדויות עובדי הבנק הובילו אותו למסקנה שכן. הם אישרו בעדותם שהתובעת הייתה צלולה ומעורה בפרטי חשבון הבנק שלה, כאשר רק לאחר שאחייניה נכנסו לתמונה – פתאום כשירותה החלה "להתערער".
גם תמלולי שיחות בין הצדדים שהוגשו לבית המשפט, תמכו בגרסת ההגנה לפיה הכספים ניתנו לנתבע על דעת אחות סבתו ובהסכמתה, בפרט לנוכח היסטוריית הענקת המתנות שאינה שנויה במחלוקת. מהשיחות עלה שבזמן אמת התובעת כפרה בטענה שהנתבע משך כספים מחשבונה ללא רשותה, ואיימה לנשל מצוואתה בני משפחה שרק יעזו לטעון זאת.
השופט ציין כי שכנתה של התובעת העידה אמנם ששמעה אותה צועקת שהנתבע לקח ממנה כספים, אלא שמדובר היה בשלב שבו אחייניה כבר היו מעורבים בפרשה, ומכל מקום לא הוכח שצעקותיה לא היו על רקע לקות השמיעה שלה.
כמו כן, השופט מצא את גרסת התביעה לכך שמלוא ההעברות בוצעו דרך אפליקציית הבנק כלא אמינה. זאת, שכן עובדי הבנק אישרו כי העברת 170 אלף שקל אינה אפשרית דרך היישומון ללא אישור כלל בעלי החשבון.
בנסיבות אלה השופט הורה על דחיית התביעה, תוך שפקפק בכך שהתובעת היא אכן יוזמת ההליך המשפטי. בהסכמת הצדדים, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד אילה ויזל
- ב"כ הנתבע: עו"ד ערן פלס
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 5156-02-20
עו"ד שי איל
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין