העביר לבנותיו את הבית שיועד לבן בצוואה – ונתבע

האחיות ביקשו לחסום את תביעת אחיהן בטענה שאינו יכול להגן על ירושתו העתידית כל עוד אביהם בחיים. בית המשפט דחה את עמדתן וקבע שיש לברר את תוקף המתנה

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה ניסיון של שלוש אחיות לחסום תביעה שהגיש אחיהן, לביטול העברת בית מאביהם אליהן במתנה. בצוואה הדדית שערכו ההורים נקבע כי לאחר מות שניהם יירש הבן את הנכס. השופט אסף זגורי קבע כי הבן רשאי לתבוע כבר בחיי האב, על מנת לברר אם ההעברה מנוגדת לצוואה. עם זאת, שאלת תוקפה של העסקה טרם הוכרעה.

ההורים, שלהם ארבעה ילדים, ערכו בדצמבר 2021 צוואה הדדית. הם קבעו במסגרתה כי לאחר פטירת הראשון מביניהם יעבור ביתם לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירתו יירש אותו בנם בלבד.

האם נפטרה במאי 2023, ובהמשך ניתן צו לקיום צוואתה, וזכויותיה בבית נרשמו על שם האב. אלא שבפברואר 2025 הועברו הזכויות בנכס ללא תמורה לשלוש הבנות.

כחודש לאחר מכן הגיש הבן תביעה לביטול העסקה לבית המשפט למשפחה בטבריה. לטענתו, אביו לא היה כשיר לבצע אותה, וההעברה מנוגדת להוראות הצוואה ההדדית. השופטת ורד ריקנטי רוסהר אפשרה את המשך בירור התביעה והורתה על מינוי מומחה לבחינת מצבו של האב.

האחיות ביקשו רשות לערער. הן טענו כי כל עוד האב בחיים, לאחיהן אין מעמד לתבוע מכוח ירושה עתידית. עוד הדגישו כי הצוואה מאפשרת לבן הזוג שנותר בחיים לפעול ברכוש ואף להעניק מתנות לילדים. לדבריהן, בדיקות רפואיות אישרו שהאב היה כשיר לבצע את העסקה.

הבן טען מנגד כי המתנה מפרה את הצוואה, והצביע על מסמכים רפואיים המעוררים ספק בכשירות האב. גם האפוטרופסית לדין שמונתה לאב תמכה בבירור נסיבות העסקה.

לפני שיהיה מאוחר

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לאפשר לבן לנהל את תביעתו. בהחלטה הוסבר שיש הבדל בין תקיפת צוואה של אדם שעודנו בחיים, לבין תקיפת פעולה בנכסי עיזבון לאחר שאחד מעורכי הצוואה ההדדית כבר נפטר.

צוואה הדדית, הבהיר השופט זגורי, מבוססת על הסתמכות בין בני הזוג. לכן, תביעת הבן עשויה להגן גם על רצונה של האם המנוחה, ולא רק על האינטרס הכלכלי שלו.

ערכאת הערעור הזהירה כי חסימת האפשרות לתבוע כעת עלולה להותיר את הבן בפני שוקת שבורה: "המתנה עד לפטירת בן הזוג הנותר בחיים עלולה להפוך את השבת המצב לקדמותו לבלתי אפשרית".

עם זאת, הודגש כי ההכרה בזכות הבן לתבוע אינה קובעת שתביעתו מוצדקת. השאלה אם הוראות הצוואה אפשרו לאב להעניק את הבית לבנותיו תתברר בבית המשפט למשפחה.

גם ההתנגדות למינוי מומחה לבחינת כשירות האב נדחתה. בין היתר צוין כי בשיחה עם השופטת הוא לא זכר שהעביר את הבית לבנותיו, הצהיר שלא נתן אותו לאיש וסבר שהוא נמצא בחולון, אף שהיה בבית המשפט בטבריה.

בסופו של דבר דחה השופט את טענות האחיות וחייב אותן לשלם לבן 7,500 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד, ועוד 3,000 שקל לטובת אוצר המדינה.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.