כבר בחורף הראשון הציפו מי הגשמים את החצר וחדרו לבית. בית המשפט קבע כי המוכרים הפרו את הסכם המכר לאחר שתמלולי שיחות מוקלטות הוכיחו שהיו מודעים לקיומו של הפגם לפני שנחתם.
בית משפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה תביעה לפיצויים מוסכמים של 200 אלף שקל עקב הפרת הסכם יסודית מצד המוכרים, שלא גילו לרוכשים שהריצוף בחצר תוכנן באופן לקוי וגרם לבעיית ניקוז חמורה. השופטת מרי יפעתי קבעה כי משיחות מוקלטות עם המוכרים עלה כי היו מודעים לפגם הנסתר ולא דיווחו עליו, ולכן אין לזקוף לחובת הרוכשים את הצהרתם כי הבית נרכש AS IS.
הסכם המכר נחתם בקיץ 2015 והרוכשים נכנסו לגור בו בקיץ שלאחריו. בתביעה שהגישו נגד המוכרים כשנה לאחר מכן הם טענו כי כבר במהלך החורף הראשון שלהם בבית הציפו מי גשמים את הריצוף בחצר, חדרו לבית וגרמו להם לנזקי רכוש ולפגיעה קשה באיכות חיים.
מהנדס מומחה שהזמינו לבדוק את הבעיה גילה כי שיפועי משטחי הריצוף הותקנו בשיפוע הפוך ולא תאמו את תכנית הפיתוח, היתר הבנייה והתקן הישראלי להרחקת מי גשמים. בהמשך, המהנדס ערך עבור הרוכשים תוכנית שיקום שהסתכמה בעלות של כ-161 אלף שקל.
בתביעה דרשו הרוכשים את מלוא הפיצוי המוסכם שהועמד בהסכם המכר על 200 אלף שקל. התובעים טענו כי המוכרים שיקרו כשהצהירו בהסכם שכל המערכות בבית תקינות ומכן שהפרו אותו הפרה יסודית.
בהקשר זה הרוכשים טענו כי העובדה שהמוכרים היו מודעים לבעיה עולה משיחות שערכו עמם לאחר ההצפה הראשונה, ובה המוכר הודה בקיומו של שיפוע הפוך ואף הציע להם פתרון "פיראטי" של חיבור צינורות למרזבים.
המוכרים טענו מנגד כי הרוכשים לא רשאים לתבוע אותם משום שחתמו על סעיף שבו ויתרו על כל טענה בקשר לפגם, ליקוי או אי התאמה, והצהירו כי הבית נרכש AS IS (כמו שהוא).
עוד הם טענו כי גרו בבית חמש שנים וחצי ואף פעם לא נתקלו בבעיית ניקוז. אלא שטענה זו נסתרה חזיתית בתמלולי השיחות המוקלטות עמם, ומשכך הם שינו את גרסתם וטענו כי הבעיה התגלתה להם זמן קצר לפני שמסרו את הבית לרוכשים והיא קשורה לשינויים באדמה.
חוק המכר מגן
אלא שהשופטת מרי יפעתי לא קיבלה את הגרסה המתפתחת, שלא נתמכה בחוות דעת מומחה, וקבעה כי הדברים שנאמרו בשיחות עם הרוכשים מעידים ללא ספק שהמוכרים היו מודעים לפגם בניקוז עוד לפני החתימה על ההסכם.
בנסיבות בהן המוכרים ידעו ולא גילו על קיומו של פגם שאדם פשוט לא יכול להבחין בו (בפרט כשהבית נרכש בקיץ), קבעה השופטת כי הם לא רשאים להסתמך על הצהרת הוויתור של הרוכשים בהסכם המכר.
בהקשר זה השופטת הדגישה כי ההסכם עצמו החריג מההצהרה מקרה של פגם נסתר וידוע מראש, וממילא חוק המכר מגן על הרוכשים במקרה כזה.
מעבר לזה, השופטת קבעה כי התנהלות המוכרים נחשבת גם להטעיה והפרה של חובת תום הלב במשא ומתן לפי חוק החוזים.
בהתאם לכך, נקבע כי המוכרים הפרו את הצהרתם בהסכם המכר שלפיה הבית התקין, ומדובר בהפרה יסודית שמזכה את הרוכשים במלוא הפיצוי המוסכם.
המוכרים חויבו לפיכך בתשלום של 200 אלף שקל וכן בהחזר הוצאות משפט, 5,446 שקל עלות המומחה ועדותו ושכר טרחת עורך דין של 17,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דורון בורנשטיין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין