להחלטה בעניין פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה
בסופו של דיון סוער, הגיע ביהמ"ש העליון להחלטה סופית ושלח לאימוץ פעוטה שנולדה לאם נרקומנית. השופט רובינשטיין הביע צער על החלטתו, אך ביקש לאפשר לילדה לבנות את חייה בשלווה.
הילדה, עוד לא בת 3, כבר הספיקה בחייה הקצרים לעמוד במרכז סערה שהגיעה עד לביהמ"ש העליון. מן הצד האחד, ניצבות אמה וסבתה, ומן הצד השני, היועץ המשפטי לממשלה. האם טובת הילדה להישאר בחיק המשפחה הביולוגית?
הילדה נולדה בשנת 2011 לאם מכורה לסמים שעוסקת בזנות. זהות האב לא ידועה. לאם שלושה ילדים נוספים, שנמסרו לאימוץ. במהלך ההיריון, המשיכה האם להשתמש בסמים, וכתוצאה מכך נולדה הילדה בטרם עת, ופיתחה תסמונת גמילה. היא אושפזה למשך שישה שבועות, כשהאם הגיעה לבקרה רק פעם אחת.
בתום תקופת האשפוז נשלחה התינוקת למשפחת קלט בהוראת ביהמ"ש לענייני משפחה. כמה חודשים לאחר מכן, הילדה הוכרזה כ "קטינה נזקקת" ונשלחה למשפחת אמנה. סבתה של הילדה מצד האם נפגשה עמה, לבקשתה, אחת לחודש.
מי יגדל את הילדה?
בשנת 2012, ביקש היועמ"ש מביהמ"ש למשפחה להכריז על הילדה כבת אימוץ, משום שאמה אינה מסוגלת לדאוג לה. בנוסף, ביקש שהאימוץ יהיה סגור, כך שייאסר הקשר בין הילדה למשפחתה הביולוגית.
ביהמ"ש קיבל את הבקשה וקבע שהאם או הסבתא אינן מסוגלות לגדל את הילדה. לפסיקתו, בין השתיים שוררים יחסים בעייתיים, וקיים חשש כי הילדה תשמש בידיהן כנשק.
על החלטה זו הגישה האם ערעור למחוזי. היא ביקשה כי יתנו לסבתא לגדל את הילדה עד שתסיים את הליך הגמילה בו היא נמצאת. המחוזי דחה את הערעור, והורה על הפסקת המפגשים בין הילדה לסבתה.
האם לא וויתרה, והגישה לביהמ"ש העליון בקשה לערער על האימוץ הסגור. לטענתה, ניתוק הילדה ממשפחתה הביולוגית עלול להזיק לה, בין היתר לאור הקשר החם בינה לבין סבתה.
היועמ"ש השיב כי אין להיענות לבקשת האם, שכן טענותיה מופנות כלפי ממצאים מבוססים שנקבעו בשתי ערכאות קודמות. הוא צירף תסקיר, הממליץ שלא לקבל את בקשת האם לאימוץ פתוח, משום שהילדה צעירה מכדי לשאת את הקושי הטמון בקשר עם המשפחה הביולוגית, לרבות החשיפה לסיפור החיים של אמה.
טובת הילדה מחייבת
בצער רב החליט השופט אליקים רובינשטיין שלא להיעתר לבקשה משום ששוכנע כי המקרה אינו מתאים לאימוץ פתוח. השופט התרשם, כי הסבתא - שבתום פגישת הפרידה עם נכדתה הטיחה באב ממשפחת האמנה כי אינו אבי הילדה - עלולה לחבל בהליך האימוץ ולפגוע בטובת הילדה, מה גם שהקשר בין הילדה לסבתה רופף.
השופט קבע, שאימוץ פתוח עלול להקשות על הילדה להסתגל בקרב המשפחה שעתידה לאמצה, ומבלי לפגוע באהבה שרוחשות לה אמה וסבתה, אין להעביר אותה טלטלות נוספות. השופט הוסיף, כי הוא מקווה שהשתיים יבינו את החלטתו, שניתנה מתוך רצון להיטיב עם הילדה ולאפשר לה לבנות את חייה בשלווה.
לדברי עו"ד איתן ליפסקר העוסק בדיני משפחה, פסק הדין ממשיך מדיניות שיפוטית הרואה באימוץ הפתוח אפשרות נדירה ביותר. ביהמ"ש ניגש לסוגיה דרך התחשבות בעמדת המשפחה הביולוגית המבקשת לגדל את הילד, אך דווקא זווית ראיה זו מבטיחה כי כמעט ולא יימצא המקרה הראוי לצמצום תוצאת האימוץ, שכן בד"כ בסערת המאבק המתלווה לתיקי האימוץ, לא תינתן ברכת הדרך ע"י המשפחה.
"למרות זאת, ניתן לשנות את התייחסות המשפחה הביולוגית בעזרת הדרכה וליווי, אך לא קיימת מערכת התומכת במשפחה ומדריכה אותה לנוכח המציאות המשתנה", מוסיף עו"ד ליפסקר, "נראה כי אם תוקם מערכת תמיכה והכוונה מקצועית המיועדת לתמוך באפשרות האימוץ הפתוח, יתברר כי לא מועטים הם המקרים המתאימים לכך, ולא רק ההורים יצאו נשכרים, אלא - בעיקר - הילדים המאומצים".
להחלטה בעניין פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.