אדם שהתגרש מאשתו לפני כשנתיים טען כי הוא לא חייב להעביר לה את זכויותיו בדירה כפי שנקבע בהסכם הגירושין מכיוון שזה הסכם פיקטיבי. בית המשפט דחה את התביעה
השופט מרדכי (מוטי) לוי דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד גרושתו בה טען כי הסכם גירושין שקובע כי הזכויות בדירה יעברו אליה נחתם למראית עין בלבד. האיש הסביר כי בתקופה בה נחתם ההסכם הוא היה בהליכי פשיטת רגל וביקש להבריח את הנכס מהנושים. השופט כתב בין היתר כי די בעצם הודאתו של האיש כי הביא לאישור בפני בית הדין הרבני הסכם שאינו אמיתי כדי לדחות את התביעה.
התובע סיפר שהוא והנתבעת נישאו ב-1994 ונולדו להם 6 ילדים. ב-2018 הם נפרדו אך לדבריו, עד אז ניהלו חיי זוגיות כזוג נשוי.
במהלך 2012-2013 הוא נקלע לקשיים כלכליים ופנה להליכי פשיטת רגל. בשל החובות הוא הציע לנתבעת כי השניים יחתמו לכאורה על הסכם גירושין במסגרתו הוא יעביר לה את הזכויות בדירה ששייכת לו במלואה ושנרכשה על ידו לפני הנישואים. ההסכם נחתם ב-2013 וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ב-2014.
לדברי התובע, לאחר ההסכם הצדדים המשיכו לחיות תחת קורת גג אחת יחד עם הילדים. התובע הדגיש כי כל מטרת ההסכם הייתה להגן על הבית מפני הנושים. ואולם, הנתבעת בחרה לעשות שימוש לרעה בהסכם תוך שהיא טוענת כי היא הבעלים של הנכס.
האישה טענה מנגד כי הדירה מושא התביעה נרכשה על ידי שני הצדדים במאי 1995, כחצי שנה לאחר נישואיהם. היא הדגישה כי הטענה שההסכם נועד להבריח נכסים מהנושים שקרית ונאמרה כדי להשחיר את פניה בבית המשפט.
היא הוסיפה שהתובע הורחק במספר צווי הרחקה ממנה בתקופה שלאחר ההסכם, בה המשיך לגור עמה. לטענתה, הסכם הגירושין נכתב ונחתם על ידי הצדדים בהסכמה מלאה וללא כל התנגדות. כמו כן לדבריה, הצדדים התגרשו רק בסוף 2019 מאחר שהתובע התחמק מגירושין במשך שנים ודרש שלום בית על מנת שיוכל לא לשלם מזונות ולא להעביר את הזכויות בבית לטובתה. היא הפנתה לסעיף בהסכם הגירושין שקובע שהדירה תעבור לבעלותה לאחר חתימת הגט.
לדבריה, שילמה חובות של התובע וההסכם נועד להגן על זכויותיה הרכושיות.
חוסר תום לב
סגן נשיא בית המשפט למשפחה באילת, השופט מרדכי (מוטי) לוי, כתב שדי בכך שהתובע הודה בעדותו כי הונה את בית הדין הרבני כשהביא לפניו הסכם גירושין פיקטיבי לאישור כדי לדחות את התביעה.
השופט הוסיף בהקשר זה שהתביעה היא לסעד הצהרתי ברכוש, ומקורו של הסעד בדיני היושר הדורשים מהעותר בין היתר תום לב וניקיון כפיים. אלא שהשופט הדגיש כי ״חוסר תום ליבו של התובע עולה מהמסד של התביעה״.
כמו כן ציין השופט כי מבקשה לצו הרחקה שהגיש התובע ב-2017 עלה שכבר אז הצדדים לא חיו בהרמוניה. באותו הליך, הנתבעת הכחישה שההסכם נעשה למראית עין ולמרות זאת התובע השתהה למעלה מ-3 שנים בהגשת התביעה הנוכחית.
בנוסף, כטענת הנתבעת, התובע אכן לא אפשר את מימוש ההסכם באמצעות גירושי הצדדים, וביקש לדחות את מתן הגט בטענה של שלום בית.
לפיכך דחה השופט את התביעה.
מאחר שהנתבעת יוצגה על ידי הסיוע המשפטי לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: עו״ד טלי רונן
- ב״כ הנתבעת: עו"ד כרמית לוי מטעם הסיוע המשפטי
עו"ד מילי אשר-לביא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין