פס"ד בעניין סעד הצהרתי בדבר בטלות הסכם למראית עין

לפני תביעה שכותרתה " סעד הצהרתי בדבר בטלות הסכם למראית עין".

עיקר טענות התובע:

1.הוא והנתבעת נישאו בשנת 1994 ומנישואיהם נולדו להם 6 ילדים.

ביום 4/11/2018 נפרדו הצדדים. עד לאותו מועד "...ניהלו חיי זוגיות כזוג נשוי לכל דבר ועניין כפי שהיה קודם להסכם".

במהלך השנים 2013-2012 נקלע התובע לקשיים כלכליים ופנה להליכי פש"ר במסגרת תיק פש"ר XXXX בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

בשל החובות אליהם נקלע התובע "...העלתה הנתבעת רעיון לפיו יחתמו לכאורה על הסכם גירושין, במסגרתו יועברו הזכויות של התובע בבית השייך במלאו לתובע שנרכש על ידו עובר לנישואין, הידוע כגוש XXX חלקה XXX תת חלקה XX (להלן: "הבית")".

הצדדים המשיכו לחיות תחת קורת גג אחת ביחד עם הילדים "...וכל מטרת ההסכם היתה אך ורק כאמור להגן על הבית השייך לתובע מפני הנושים". הם מעולם לא פעלו על פי ההסכם ולא התכוונו לפעול על פיו "...אך לאחר שנפרדו הצדדים לראשונה ביום 4/11/18, משך 4 שנים מאוחר להסכם, בחרה הנתבעת לעשות שימוש לרעה בהסכם שנולד למראית עין, תוך שהיא טוענת במסגרתו בתביעת חוב שלא אושרה בתיק הפש"ר ומלפני ביהמ"ש הנכבד כאן, שעה שטוענת לבעלות בנכס, מכוח אותו הסכם פיקטיבי".

כוונת הצדדים הייתה להציג מצג כלפי חוץ כאילו לנתבעת יש בעלות על בית התובע. "לא בכדי, מעולם לא פעלה אף הנתבעת על פי ההסכם, ולא העבירה את הזכויות בדירה מכח ההסכם בלשכת רישום המקרקעין, שנותרו על שמו של התובע."

עוד טען התובע שהנתבעת עושה שימוש לרעה בהסכם בבתי משפט שונים "...ולא בכדי, לא אושרה תביעת חוב שהוגשה מכוח ההסכם על סכום העולה על סך 300,000 המוכחש כשלעצמו".