הנכדה טענה שאשתו השנייה של סבא שלה עומדת מאחורי הצוואה וניצלה את מצבו הקשה טרם מותו כדי לגרום לו לשנות צוואה קודמת. אלא שהשופטת קבעה שהמנוח היה צלול ואיתן בדעתו, ואין אינדיקציה להשפעה לא הוגנת
שופטת בית המשפט למשפחה בתל-אביב תמר סנונית פורר דחתה לאחרונה התנגדות לקיום צוואתו האחרונה של קשיש שנפטר מסרטן בגיל 89, במסגרתה הוריש את רכושו לאשתו השנייה. בכך, נדחתה גם בקשתה להכיר בצוואתו הראשונה, בה הוריש את רכושו לאמה המנוחה. בפסק הדין נדחו כל הטענות של הנכדה נגד הצוואה, ונקבע כי אין שום אינדיקציה לכך שהאישה הייתה מעורבת בעריכתה או השפיעה על בעלה תוך ניצול חולשתו מהמחלה.
את צוואתו הראשונה ערך המנוח ב-1996, כשעוד היה נשוי לאשתו הראשונה, ובמסגרתה הוריש את כל רכושו לבתם. את צוואתו השנייה ערך כ-21 שנים לאחר מכן, שלושה שבועות לפני מותו. באותה תקופה הוא כבר היה בזוגיות ממושכת עם אישה אחרת, שלה ציווה את רכושו. ימים ספורים לאחר עריכת הצוואה וטרם מותו מסרטן הלבלב והכבד, הוא אף התחתן איתה.
באותו היום שבו הגישה האישה השנייה בקשה לקיום צוואתו האחרונה של בעלה, הגישה הנכדה שלו התנגדות ובקשה לקיום צוואתו הראשונה. יצוין כי אמא שלה, שהייתה היורשת היחידה על-פי הצוואה הראשונה, נפטרה לפני אביה, כך שהיא ואחותה היו אמורות לרשת אותו לפי הצוואה זו.
הנכדה העלתה טענות רבות נגד הצוואה אבל המרכזיות שבהן היו להשפעה לא הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה מצד אשתו. בין היתר היא טענה כי האישה ניצלה את מצבו של סבא שלה, שהיה תחת השפעת תרופות חזקות, כדי לגרום לו לערוך צוואה לטובתה. היא הוסיפה שהיא גם הייתה המטפלת הצמודה שלו, בודדה אותו מהסביבה והפכה אותו להיות תלוי בה לחלוטין.
האישה טענה לעומת זאת כי לא שוחחה עם בעלה המנוח על הצוואה והוא זה שיזם אותה. עוד היא טענה שבעלה היה צלול כמעט עד יומו האחרון וידע מה הוא רוצה וכי היה בקשר עם חברים, שכנים ומכרים. היא ציינה כי הוא אמנם ניתק קשר עם נכדתו אבל זאת בשל מערכת יחסים קשה ששררה ביניהם במשך שנים.
עצמאי ודעתן
השופטת תמר סנונית פורר קבעה כי המתנגדת לא הוכיחה השפעה לא הוגנת או מעורבות בצוואה מצד אשתו של המנוח.
היא ציינה שהמסמכים הרפואיים ומעדויות חבריו, מכריו, עורך הדין שערך את הצוואה ושכנה שהייתה עדה לצוואה, עלה כי המנוח היה עצמאי ודעתן גם כשחלה. היא הוסיפה כי העובדה שאשתו עזרה לו בימיו האחרונים לא מעידה על תלות אלא על התנהגות רגילה של בת זוג שהייתה האדם הכי קרוב למנוח.
עוד קבעה השופטת כי המנוח לא היה מנותק מהסביבה ונראה שניתוק הקשר מנכדתו נבע מדפוס ההתנהלות שלו כלפיה לאורך השנים ואופיו הקשה, ולא בשל השפעה כלשהי מצד אשתו. כמו כן, היא ציינה כי מהעדויות עלה שהמנוח הוא זה שיזם את עריכת הצוואה, מצא עורך דין והורה לו מה לכתוב בצוואה, והאישה כלל לא הייתה מעורבת ולא נכחה בפגישה.
לאור הדברים האלה, השופטת דחתה את ההתנגדות לצוואה האחרונה ויחד איתה את הבקשה לקיים את הצוואה הראשונה, וקבעה כי הצוואה האחרונה תקפה. המתנגדת חויבה בהוצאות של 11,700 שקלים.
עו"ד אירית שפירא
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין