ביקש לתקן צו ירושה בגלל חוב שתפח למימדים מפלצתיים – ונדחה

חמישה ילדים שאביהם נפטר הסתלקו מעיזבונו לטובת אמם וניתן צו ירושה בהתאם. נושה של אחד האחים ביקש לבטל הצו בגלל חוב מ-1988

בית הדין הרבני בפתח תקווה דחה לאחרונה בקשה לתיקון צו ירושה שקבע כי עיזבונו של אדם יעבור לאלמנתו. הצו ניתן לאחר שחמשת ילדי בני הזוג הסתלקו מעיזבון האב לטובת אמם. נושה של אחד הילדים טען כי יש לבטל את הסתלקותו בגין חוב של 6,000 שקל שתפח לכמעט 200,000 שקל. בית הדין קבע כי הוא לא הוכיח שההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב או על מנת להתחמק מתשלום החוב.

צו הירושה ניתן ב-2018 ובמסגרתו הועבר עיזבונו של המנוח הכולל את חלקו בדירת המגורים המשותפת לאלמנתו, בהתאם להסתלקות חמשת ילדיהם.

המבקש סיפר כי אחד הילדים חייב לו כסף משנת 1988. התיק התנהל שנים בהוצאה לפועל והחוב המקורי, שעמד על 6,000 שקל, תפח ל-196,233 שקל בגין ריביות.

לטענתו, יש לבטל את הסתלקות החייב מירושת אביו באופן שהוא יוכל להיפרע מהכספים המגיעים לו. לטענתו, ההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב ובמטרה להבריח את חלקו בעיזבון ממנו ומנושים נוספים. 

ב-2020 האם נפטרה וההליך נמשך נגד יורשיה, הילדים. 

היורשים טענו כי אין מקום לביטול הצו שכן לא הוכח שהחייב הסתלק מהירושה על מנת להתחמק מתשלום החוב. הם הדגישו כי כל האחיו הסתלקו יחד מהעיזבון והדבר מלמד על וויתור מהותי, אמיתי ובתום לב.

כמו כן לדבריהם, המבקש לא פעל במשך שנים לגביית החוב, והשיהוי צריך לעמוד לחובתו. 

כיבוד הורים

הרב נחמיה נשר הבהיר כי בזמן היווצרות החוב נכסי הירושה לא היו בבעלות החייב. בנסיבות אלה המבקש לא יכול לגבות את חובו מנכסים אלה שעה שאינם ברשות החייב אלא עברו לאמו לפי ההלכה. 

עוד הבהיר הדיין כי כל יורש יכול לפי החוק לוותר על חלקו לטובת יורש אחר. הפסיקה התערבה במהלכים כאלה רק כשההסתלקות אינה מקובלת ורגילה כך שיש חשש שנעשתה ממניעים זרים כמו הברחת נכסים מנושים.

הדיין הוסיף כי מקרים של ילדים המסתלקים מעיזבון אחד ההורים שנפטר לטובת ההורה השני הם שגרתיים ונובעים מעיקרון של כיבוד הורים והתנהגות אנושית בסיסית. ״זהו בהחלט טעם ריאלי המיישב היטב את הסתלקות החייב ומבהיר כי לא פעל מתוך מטרה להבריח אלא מתוך מטרה לכבד את אימו ולא להיות יוצא מן הכלל משאר אחיו״ 

כלומר, עצם קיומו של חוב של היורש לאדם אחר אינו סיבה לביטול הסתלקותו של היורש אלא רק כשהוכח שההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב, מה שלא הוכח במקרה זה.

בנוסף, המבקש לא הציג אסמכתאות על פעולות אינטנסיביות לגביית חובו לאורך השנים והחוב היה ״רדום״. המבקש ״התעורר״ רק לאחר שניתן צו הירושה וסביר להניח שהחוב כלל לא היה זכור לחייב. 

"המתנתו של המבקש משך שנים רבות בלי נקיטת צעד לגבות את החוב הקטן שתפח לממדים מפלצתיים, מתוך ידיעה כי החוב הולך ותופח ונכסיו מתרבים באופן זה, אינה התנהגות של תום לב אלא להיפך״, סיכם הדיין ודחה את הבקשה.

הדיינים הרב אברהם מייזלס והרב בנימין לסרי הצטרפו לפסק הדין.

• ב״כ המבקש: עו"ד רזיאל עמוסי
• ב״כ המשיבים: לא צוין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין