תוקף הסתלקות יורש מחלקו בירושה לטובת אימו במקום שהוא בעל חוב

בפני בית הדין בקשת מר ע' ש' (להלן: המבקש) לתיקון צו הירושה שניתן בתאריך 15.2.18, במסגרתו ניתן עזבונו של מר ס' צ' ז"ל (להלן: המנוח) לאלמנתו הגברת ב' צ' ז"ל (להלן: האלמנה) בהתאם להסתלקות חמשת ילדיהם מן העיזבון, שמות הילדים שהסתלקו כאמור הינם: א' צ', ח' ז' צ', א' ד', ס' ש', כ' צ', נ' צ' (להלן: האחים היורשים).

בקשת המבקש מתייחסת באופן ספציפי ליורש מר ח' צ' (להלן: החייב) אשר הוא נושה בו בגין חוב ישן משנת 1988, חוב שהתנהל במהלך השנים בהוצל"פ וצבר ריביות גבוהות מאד, הרבה יותר מסכום החוב המקורי  (6,000 ש"ח כמפורט בנספח המצורף לסיכומי האחים היורשים בבקשת המבקש לגביית החוב בהוצל"פ בשנת 89), לדברי המבקש, סכום החוב העדכני בעת הגשת הבקשה לתיקון צו הירושה, עמד על סך 196,223 ש"ח. יצוין כי המבקש לא הציג כל אסמכתא אודות גובה החוב ועצם קיומו.

המבקש ביקש כאמור לבטל את הסתלקותו של החייב ולגרוע אותו מהאחים היורשים וממילא מחלקה של האלמנה אשר ניתן לה על ידי כל האחים היורשים יחדיו שהסתלקו, בהתאם לחוק ולהלכה, מחלקם בעיזבון המנוח לטובת האלמנה ובעקבות כך ניתן כל עיזבון המנוח לאלמנה במסגרת צו הירושה האמור.

לדברי המבקש, הסתלקותו של החייב מעיזבון אביו, נעשתה בחוסר תום לב ובמטרה להבריח את חלקו בעיזבון מהמבקש ומנושים נוספים הקיימים לו, לדבריו. לפיכך, בהתאם לסעיף 72 (א) לחוק הירושה, מבקש לתקן את צו הירושה כאמור.

בתאריך 25.5.20 ניתן צו מניעה לבקשת המבקש, האוסר על האלמנה והאחים היורשים לבצע כל דיספוזיציה בנכס שבו מתגוררת האלמנה ושהיה בבעלותה יחד עם המנוח.

המבקש  המציא, לבקשת בית הדין, אסמכתאות משפטיות התומכות בעמדתו כי ניתן לתקן או לבטל צו ירושה במקרה שההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב.

בתאריך 13.11.19, הורה בית הדין על המצאת הבקשה לאפוטרופוס הכללי, בהתאם לסעיף 54 (א) לתקנות הירושה, תגובת האפוטרופוס הכללי לא התקבלה עד היום למרות שנשלחה לו החלטה נוספת ובה תזכורת בעניין, בתאריך 12.5.20.

יצוין כי לגבי הבקשה המקורית לצו ירושה, הגיב האפוטרופוס הכללי כי אין בכוונתו להתערב (למרות הליך ההוצל"פ שכבר היה קיים אז כנגד החייב).

בתאריך 5.11.19 הורה בית הדין למבקש להמציא את כתובתו של החייב על מנת לשלוח את הבקשה לתגובתו ובתאריך 18.11.19, במענה לתגובת המבקש כי הוא מתקשה לאתר את כתובת החייב הנמצא בחו"ל מזה שנים רבות ובקשתו במקביל להורות על המצאת הבקשה לאלמנה, החליט ביה"ד להיעתר לבקשתו משום שלתיקון צו הירושה עשויה להיות משמעות עבור האלמנה וגריעת חלקה בעיזבון.

אכן נשלחה החלטה המבקשת את תגובת האלמנה, ביה"ד חזר והבהיר את הדברים בהחלטה מתאריך 2.1.20, כי היות ולהחלטה עשויה להיות משמעות לגבי האלמנה, אין מנוס משמיעת עמדתה ועל כן יש להעביר לה את ההחלטות, או לחילופין לב"כ בלבד לאור טענתה כי ההחלטות וכתבי בית הדין המגיעים אליה, פוגעים במצבה הבריאותי המעורער בלאו הכי.

בתאריך 3.5.20 התקבלה תגובה מפורטת מאת מייצגיה של האלמנה ונשלחה לתגובת המבקש שהגיב לטענותיה בתאריך 10.5.20 ובתאריך 25.5.20 הודיע המבקש כי הצליח לאתר את כתובתו של החייב בחו"ל וביקש להורות על העברת כלל ההחלטות לתגובתו, ביה"ד נענה למבוקש בו ביום והורה על העברת כלל ההחלטות לתגובתו בתוך 45 יום (ובמקביל ניתן לשם הזהירות צו איסור דיספוזיציה בנכס שבבעלות האלמנה ושהועבר לבעלותה במסגרת צו הירושה).

בתאריך 9.8.20, לאחר תום המועד שניתן לחייב להגיב, הורה ביה"ד על הגשת סיכומים בתביעה זו תוך שהוא מבהיר כי אין צורך להמתין לתגובת האפוטרופוס הכללי שכן החוק אינו מחייב המתנה לתגובתו אלא מחייב המצאת הבקשה לעיונו ומתן אפשרות תגובה, מה שנעשה פעמיים כאמור.

סיכומי המבקש התקבלו בתאריך 7.9.20 לאחר מתן ארכה קצרה לבקשתו.

בתאריך 30.9.20 הודיעו ב"כ האלמנה על פטירתה, למרבה הצער, בבקשה זו הבהירו כי האחים היורשים מינו מייצגת, את הגברת א' ד' אחותם, וביקשו לקבוע מועד לדיון.

בהחלטה מתאריך 2.10.20 הבהיר בית הדין כי עקב ההתפתחות האמורה, קיימת בעיה חוקית בהמשך ניהול התיק, הואיל והאלמנה הינה חלק מהמשיבים כפי שהבהיר בית הדין בהחלטות קודמות ועתה, הואיל והיא אינה בין החיים, תוקפו של ייפוי הכוח פג מבחינה חוקית, לפיכך, הואיל וטרם הוגשו סיכומיה שהם זכותה הדיונית, לא ניתן להמשיך ולנהל את התיק ולקבל החלטות.

לפיכך, בהתאם לתקנה סט לתקנות הדיון, פנה בית הדין ליורשים בבקשת הבהרה האם מוכנים כי מייצגיה של האלמנה ז"ל ימשיכו לייצג אותם וההליך ימשך באופן זה.

בתאריך 19.10.20 הודיעה הגברת א' ד', שמונתה על ידי אחיה לייצגם, כי הם מייפים את כוחם של מייצגי האלמנה ז"ל להמשיך ולנהל את ההליך, בהודעה זו אף העלו טענות קשות אודות התנהלותו של המבקש וב"כ אשר לטענתם גרמו צער רב לאלמנה ונזק לבריאותה.

בבקשה זו ביקשה הגברת ד' לקיים דיון טרם מתן החלטה סופית, בית הדין ביקש הבהרה מדוע יש צורך בדיון ואין די בסיכומים, בית הדין חזר וביקש הבהרה זו בתאריך 7.11.20 במענה לבקשה נוספת של ב"כ האחים היורשים, ולאחר דין ודברים בדבר מהות החוב ומעמדו של החייב בו, הורה ביה"ד בתאריך 25.11.20 כי האחים היורשים יגישו את סיכומיהם ואין צורך בקיום דיון.