יזמית תמ"א 38 ביטלה הסכם תיווך לאחר שנודע לה שהמתווכים דורשים מקונים פוטנציאליים של דירות בפרויקט לשלם עמלת תיווך. בית המשפט שוכנע שהם סיכלו את המכירות וההסכם בוטל כדין
בית משפט השלום בראשון לציין דחה לאחרונה תביעה שהגישו מתווכי נדל"ן נגד חברה יזמית שביצעה שני פרויקטים של תמ"א 38. הצדדים חתמו על הסכם בו התחייבו המתווכים להחתים את כלל בעלי הדירות על הסכמות לביצוע הפרויקטים ולשווק את הדירות החדשות שייבנו. המתווכים טענו שהיזמית ביטלה את ההסכם באופן חד צדדי ודרשו פיצוי. היזמית טענה שהתובעים נכשלו בשיווק הדירות, בשל דרישתם לגבות עמלת תיווך נוספת גם מהקונים הפוטנציאלים. השופטת רבקה ארד קבעה שגביית עמלה מקונים בפרויקט תמ"א אינה מקובלת ופוגעת במכירת הדירות.
בין השנים 2014-2015 חתמו הצדדים על הסכמים הנוגעים לשני פרויקטים של תמ"א 38 שביצעה החברה ברחובות אוסישקין ויגודסקי בראשון לציון. המתווכים התחייבו להחתים את הדיירים בבניינים על טופסי הסכמה לפרויקט והסכם התקשרות עם היזם, ולשווק באופן בלעדי את הדירות החדשות שייבנו בפרויקט.
ב-2018 פנתה היזמית אל המתווכים לאחר שנודע לה כי בנוסף לסכומים שהתחייבה לשלם להם בהסכם עבור מכירת הדירות החדשות, הם גובים מהקונים גם עמלת תיווך של 2% בצירוף מע"מ. היא דרשה מהם להפסיק זאת מאחר שהדבר מבריח קונים ומסכל את המכירות. משסירבו המתווכים לדרישה, ביטלה היזמית את ההסכמים.
עד לביטול ההסכמים מכרו המתווכים 5 מתוך 10 דירות בפרויקט אחד. בפרויקט הנוסף לא נמכרו דירות.
בתביעה שהגישו באמצעות עו"ד עדי כהן טענו המתווכים בין היתר כי סכום התמורה שנקבע בהסכם הוא קבוע ואינו תלוי במכירת הדירות. בנוסף הם טענו שהקושי במכירת הדירות נבע מכך שהיזמית לא העמידה בטוחה ראויה לרוכשים, ושהתמורה בהסכמים אינה תואמת את היקף עבודתם, אך הם הסכימו לה תוך שלקחו בחשבון את העמלות שיגבו מהקונים.
החברה היזמית, שיוצגה על ידי עו"ד מירב לוי, טענה שהמתווכים לא הצליחו לשווק דירות בגלל גביית העמלות שהרתיעה קונים, שהם נכשלו בשיווק הדירות שכן מכרו רק 5 דירות במשך שנה וחצי, ושהמתווכים התנגדו להגביל את ההסכם בזמן וביקשו שהוא יימשך גם אם ייקח להם 20 שנים למכור את הדירות.
לבסוף ציינה הנתבעת שהמשווקים החדשים – אליהם העבירה את האחריות למכירת הדירות לאחר ביטול החוזה עם התובעים – לא גבו עמלה מהרוכשים ומכרו את הדירות בתוך זמן קצר.
עד להגשת התביעה ובהתאם לפסק דין חלקי שניתן, שילמה היזמית למתווכים חלק מהסכומים שסוכמו עבור עבודתם עד לביטול החוזה.
בניגוד למקובל
השופטת רבקה ארד סקרה פסיקה ועדויות של מתווכים מטעם הנתבעת, וקבעה שגביית עמלת דמי תיווך בדירות חדשות אינה מקובלת בשוק ועלולה לפגוע במכירות מכיוון שהיא מרתיעה קונים פוטנציאליים.
בכל מקרה, קבעה השופטת, היה על המתווכים לקבל את הסכמת היזמית לגבייה זו מראש ובכתב. משלא עשו זאת הם הפרו את ההסכם באופן יסודי והיזמית ביטלה אותו כדין.
עוד נקבע, שדרישת היזמית לתחום את פרק הזמן למכירת הדירות הייתה לגיטימית, במיוחד לאור העובדה שהמתווכים המחליפים מכרו את יתר הדירות בזמן קצר יותר.
לבסוף בחנה השופטת את לשון ההסכמים וקבעה שהתשלומים נקבעו בשני שלבים: תשלום אחד לאחר קבלת כל ההסכמות מהדיירים, ותשלום נוסף עבור כל דירה חדשה שיצליחו למכור. מששולמה התמורה למתווכים עבור השלב הראשון ועבור מכירת 5 הדירות, קבעה השופטת, הם אינם זכאים לתשלום נוסף.
המתווכים חויבו בהוצאות היזמית בסך 25,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין