למרות התיעוד: נהג זוכה מגרימת מוות ברשלנות

הולך הרגל נפגע על מעבר חצייה ומת מפצעיו. המשטרה הגישה את סרטוני מצלמות האבטחה אך לא הציגה ניתוח מקצועי שלהם שמוכיח כי הנהג התרשל. השופטת הבהירה שהיא לא אמורה לחלץ בעצמה את הנתונים

בית משפט לתעבורה באשדוד זיכה לאחרונה מחמת הספק נהג שהואשם בגרימת מוות ברשלנות ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה. המדינה טענה שהתאונה נגרמה בשל רשלנות הנהג, ואילו הוא טען להגנתו שנסיבות התאונה כלל לא הוכחו. סגנית הנשיא נועה חקלאי קבעה כי המאשימה לא הוכיחה שהנאשם יכול היה להבחין בהולך הרגל, באיזה מהירות נסע והאם ניתן היה למנוע את התאונה. היא ציינה שהמשטרה התעלמה מהראיה הטובה ביותר שלה כשלא חילצה מסרטוני האבטחה נתונים וחישובים שהיו יכולים לשפוך אור על מידת אחריותו של הנהג.

לפי כתב האישום, בנובמבר 2019 נהג הנאשם ברחוב העצמאות בקריית גת. בצאתו מכיכר תנועה, הנהג לא נתן זכות קדימה להולך רגל שחצה את הכביש במעבר חצייה ופגע בו עם חזית רכבו. הולך הרגל הוטל על הכביש ונחבל קשות, פונה לבית החולים ונפטר לאחר שעות ספורות.

כתב האישום ייחס לנהג עבירות של גרימת מוות ברשלנות ואי מתן זכות קדימה להולך רגל.

המאשימה טענה שהתאונה נגרמה בשל רשלנות הנהג, שלא הבחין בהולך הרגל, לא נתן לו זכות קדימה, ולא האט לפני מעבר החצייה.

הנאשם טען שאחריותו לתאונה לא הוכחה. כך, המאשימה לא הראתה מה הייתה מהירות נסיעתו, באיזה אופן חצה המנוח את הכביש, והאם יכול היה הנאשם להבחין בו ולמנוע את הפגיעה. לגרסתו, סונוור מאוטובוס שהגיע ממולו ופגע ביכולתו להבחין בהולך הרגל.

עוד טען הנאשם, כי לאחר התאונה הנפגע הפריע לרופאיו ולא שיתף פעולה עם הטיפול בו בבית החולים. לשיטתו, התנהגות המנוח הובילה להחמרה במצבו ובסופו של דבר למותו - תוצאה שניתן היה למנוע.

"ההתעלמות מהסרטונים מעוררת תמיהה"

השופטת חקלאי זיכתה כאמור את הנאשם מחמת הספק. היא ציינה שהראיות שהציגה המאשימה דלות מאוד, והביעה תמיהה מדוע לא השתמשה המשטרה בסרטונים ממצלמות האבטחה ברחוב, שהיו בוודאי יכולים לשפוך אור על נסיבות התאונה. 

לאחר שצפתה בסרטונים, השופטת ציינה כי ניתן היה לחלץ מהם את מהירות הליכת הולך הרגל, מהירות נסיעת הנאשם, ונתונים נוספים כמו האם לחץ על הבלמים לפני מעבר החצייה. כמו כן, לא נעשה ניסיון לאתר באמצעות הסרטונים עדי ראיה - למשל את נהג האוטובוס, או נהג מונית שנראית חולפת במקום שניות בודדות לאחר הפגיעה.

השופטת הוסיפה כי לא הוכח שהנאשם יכול היה להבחין בהולך הרגל, ומידת ההשפעה של סינוור האוטובוס עליו לא נבחנה. בנוסף, לא הוצג שחזור או נתון כלשהו שמראים כי ניתן היה למנוע את התאונה.

בסיבות אלה, קבעה השופטת, לא הוכח שהנאשם נטל סיכון בלתי סביר שהביא להתרחשות התאונה, ואי אפשר לקבוע שהתרשל.

הגם שלא היה צורך לדון בכך, השופטת ציינה שלא הוכח כי התנהגות המנוח בבית החולים היא שגרמה למותו.

• ב"כ המאשימה: עו"ד ביטון
• ב"כ הנאשם: עו"ד רון בן-שבת

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין