משרד החינוך והמשטרה הודיעו שהם "לא מתנגדים" שאזרחים חמושים יתגברו את מערך האבטחה בבתי הספר והגנים בתקופה זו. על מי האחריות ומה חשוב שהמתנדבים ידעו?
מאז תחילת המלחמה אזרחים חמושים מתנדבים בכל מיני משימות אבטחה, בין היתר כמאבטחים בבתי ספר וגני ילדים. התומכים טוענים שהמתנדבים החמושים יכולים לשפר את אמצעי האבטחה ולספק שכבת הגנה נוספת. עם זאת, הנושא שנוי במחלוקת ומעלה חששות לגבי בטיחות, הכשרה, סיכונים פוטנציאליים ואחריות – נזיקית ופלילית.
אף שיש חשיבות עליונה לביטחון הילדים, חיוני לבחון את המסגרת המשפטית, את מקור ההנחיות ואת ההשפעה האפשרית של אזרחים חמושים הנוטלים על עצמם תפקידי אבטחה במסגרות חינוכיות. מאמר זה נועד לסקור היבטים אלה ולשפוך אור על המורכבות סביב הסוגיה.
ראשית, ישנה חשיבות למקור ההנחיות. מי הגורם שנתן לאזרח החמוש הוראות לפעול כמאבטח? זה יכול להיות המוסד החינוכי עצמו, המשטרה ורשויות אכיפת החוק, או חברת אבטחה.
אחריות אישית
ברוב תחומי השיפוט, יחידים אחראים למעשיהם ועלולים להיות אחראים לכל נזק או התנהגות בלתי הולמת, ללא קשר למעמדם כמתנדבים או להסכמים בין גופים ממשלתיים. חשוב לציין כי הסכמת משרד החינוך והמשטרה למתנדבים אזרחים חמושים, אינה פוטרת אוטומטית מאחריות אישית.
משרד החינוך והמשטרה אמורים להתוות קווים מנחים בנוגע למעורבות של מתנדבים חמושים במוסדות לימוד. זה כולל דרישות להכשרה, בדיקות רקע ותיאום עם גורמי אכיפת החוק. אך כאמור, פעולות משרד החינוך והמשטרה לא פוטרות מאחריות אישית.
כך, מתנדבים יכולים לשאת באחריות נזיקית אם מעשיהם או מחדליהם גרמו ברשלנות לנזק או לפגיעה באחרים. בנוסף, הם חייבים לציית לכל החוקים, התקנות ודרישות המשטרה. אי עמידה בהוראות אלו עלולה להוביל להשלכות משפטיות.
אחריות פלילית
האפשרות של מתנדבים חמושים להיתקל באירועי טרור תוך כדי התנדבות במוסדות חינוך מעוררת שאלות מורכבות בעיקר בנוגע לאחריותם הפלילית. מה קורה כשהתגובה שלהם לאיום הייתה שגויה?
הגנה עצמית – המסגרת המשפטית במדינת ישראל מאפשרות לאנשים להגן על עצמם ועל אחרים מפני פגיעה או סכנה מיידית. עם זאת, הדרישות וההגבלות הספציפיות של חוקי ההגנה העצמית מהותיות ועל המתנדב החמוש לדעת אותן היטב.
שימוש בכוח ובסבירות: כאשר מתנדב חמוש נתקל באירוע טרור, יש להעריך את השימוש בכוח על סמך עקרונות הסבירות והמידתיות. הכוח בו נעשה שימוש צריך להיות הכרחי כדי לנטרל את האיום, ואסור שיעלה על מה שנדרש באופן סביר להגנה. נסיבותיו של כל אירוע ייבדקו כדי לקבוע האם השימוש בכוח היה מוצדק ובהתאם לחוק.
דיווח ושיתוף פעולה: במקרה של אירוע טרור, מתנדבים חמושים צריכים לתת עדיפות לבטיחותם של אנשים ולפעול על פי הכללים שנקבעו לדיווח על האירוע לרשויות ולכוחות הביטחון.
נקודות נוספות שצריך לקחת בחשבון
הכשרה ומוכנות: מתנדבים הבוחרים להשתתף בתפקידי אבטחה צריכים לקבל הכשרה מקיפה ולהיות מוכנים כראוי לטפל במצבים ביטחוניים שונים ובאירועי טרור. הכשרה זו צריכה להיות ספציפית לאתגרים הייחודיים של עבודה בסביבה חינוכית.
ציות לחוק: אזרחים חמושים חייבים לציית לכל החוקים והתקנות הרלוונטיים לגבי השימוש בנשק. עליהם להיות מודעים לאחריותם, למגבלותיהם ולהשלכות המשפטיות הקשורות לתפקידם.
שיתוף פעולה ותקשורת: אזרחים חמושים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הצוות החינוכי ורשויות אכיפת החוק. יש ליצור ערוצי תקשורת יעילים ולהבטיח גישה מותאמת לביטחון.
יישום אמצעי בטיחות מקיפים: המתנדבים אמורים להיות חלק מאסטרטגיית אבטחה רחבה יותר הכוללת נקודות גישה מבוקרות, מערכות ניהול, מעקב ופרוטוקול תגובה לשעת חירום.
ביטוח: האם יש למתנדב מקור שמבטח אותו? יש לדאוג לכיסוי ביטוחי ושיפוי למתנדבים חמושים למצבים בהם הם נפגעים במידה שהביטוח הפרטי שלהם לא מכסה התנדבות כזו.
לסיכום, מעורבות של אזרחים חמושים בעבודת אבטחה בגני ילדים מחייבת התייחסות מדוקדקת למסגרת החוקית, מקור ההנחיות וההשפעה הפוטנציאלית על המתנדב, הילדים והצוות. הקפדה על החוקים והתקנות, קבלת הכשרה מתאימה והבטחת שיתוף פעולה יעיל בין בעלי עניין יכולים לסייע בהפחתת סיכונים ולשפר את הבטיחות בסביבה החינוכית. בסופו של דבר, ההחלטה לערב אזרחים חמושים צריכה לתת עדיפות לבטיחות הילדים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין