מחלוקות בין שוכר למשכיר אינן עניין נדיר במחוזותינו, אולם סכסוך שכולל תקיפה, לשון הרע והטרדה מינית – זה דבר שלא קורה כל יום.
בימ"ש השלום בכפר סבא קיבל את תביעתה של סטודנטית צעירה ששכרה יחידת דיור בקריית עקרון מזוג מבוגר. השופט רונן פלג פסק לזכותה פיצויים בגין הפרת חוזה, לשון הרע, הטרדה מינית ותקיפה.
התובעת חתמה על חוזה שכירות עם אשתו של הנתבע בנובמבר 2014. לא עברו שבועיים, והנתבע הופיע בפתח דירתה ומול אורחיה ביקש ממנה לפנות את היחידה, בטענה שיש לה שותפים למגורים. בתוך כך הוא צעק עליה "זנזונת" ו-"שקרנית".
בימים שלאחר מכן השניים התנצחו מספר פעמים, כאשר שיאו של הסכסוך היה בתקרית פיזית שאירעה בין הנתבע לבין התובעת וחבר שלה.
בעקבות זאת היא הגישה תביעה לפיצויים, בעוד שהנתבע ואשתו (המשכירים) הגישו נגדה תביעה נגדית.
התובעת טענה לשורה של הפרות חוזה השכירות, וכן דרשה פיצויים בגין לשון הרע ותקיפה. לעניין התקיפה היא טענה כי הנתבע דחף אותה והלם בפניה בנוכחות חבר שלה ושוטר שזומן למקום.
לעומת זאת, הנתבע טען כי התובעת וחבר שלה הם שתקפו אותו ואיימו אליו, וכן כי היא זו שהפרה את חוזה השכירות בין היתר בכך שהכניסה שותפים לדירתה, כפי שהראו מצלמות האבטחה.
פגיעה קשה בכבודה
באופן סדור ויסודי השופט פלג שטח את הטענות, העדויות והראיות, שכללו בין השאר קובצי הקלטות ותמלילי שיחות. לאחר מכן הוא ניתח את המחלוקות והתחרשויות השונות, החל מהמשא ומתן ותנאי חוזה השכירות, ועד לתקריות הקשות שניצתו בין הצדדים מאוחר יותר.
בסופו של דבר, כל הסוגיות הוכרעו לטובת התובעת, תוך מתיחת ביקורת חריפה על הנתבע.
ראשית, השופט קבע כי העובדה שהתובעת הלינה בביתה שניים מחבריה במשך מספר ימים אינה מהווה הפרה של חוזה השכירות. לפי השופט, אולי ניתן היה להגיע למסקנת אחרת אילו התופעה הייתה נמשכת לאורך זמן רב יותר.
כמו כן, השופט ציין כי טענות הנתבע בדבר "מסיבות ואלכוהול" לא הוכחו.
לעומת זאת, השופט מצא שהתנהלותו של הנתבע היוותה הפרה קשה של ההסכם, בכך שהתיימר לשלוט בחייה של התובעת ולהחליט מי ייכנס לבקר אותה ומי לא. יתרה מכך, הנתבע אף מנע ממנה כניסה חופשית למתחם, כאשר חייב אותה להתקשר אליו בכל כניסה במקום לספק לה שלט חדש לכניסה לאחר שהשלט שלה התקלקל.
בהמשך הבהיר השופט הבהיר כי הכינויים "זנזונת" ו-"שקרנית" בפני מספר נוכחים מהווים לשון הרע ואף "הטרדה מינית", שכן הם רומזים להתנהגות מופקרת של התובעת.
בכל הקשור לתקרית התקיפה, ובהתבסס בעיקר על סרטון מצלמות אבטחה, השופט השתכנע כי הנתבע אכן תקף את התובעת בברוטאליות, ללא כל התגרות פיזית מצדה. השופט ציין כי מדובר בהתנהגות המהווה "פגיעה קשה בכבודה" של התובעת ובזכויות היסוד שלה.
כהמשך ישיר לכל נימת פסק הדין וממצאיו, השופט דחה את התביעה הנגדית שהגישו הנתבע ואשתו נגד התובעת.
בסיכומו של דבר, השופט חייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצויים ושכ"ט עו"ד בסך של כ-55,000 שקל. סכום זה הורכב בין היתר מ-15,000 שקל בגין לשון הרע והחוק למניעת הטרדה מינית, 7,300 שקל עבור נזקי הפרת חוזה השכירות, ו-20,000 שקל כפיצוי עונשי עבור התקיפה. בהקשר זה השופט הזכיר כי הנתבע לא עמד לדין פלילי על מעשיו.
- ב"כ התובעת: עו"ד שיר נובג, עו"ד מעיין ללוש
- ב"כ הנתבע (והתובעים שכנגד): עו"ד אלון בריף
* עו"ד ינון ברקאי עוסק בלשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין