המשטרה החזירה 3.4 מיליון שקל - הבנק סירב לקבל את הכסף

הכספים נתפסו בביתו של בעל עסק לניכיון שיקים במסגרת חקירה פלילית שנסגרה ללא כתב אישום. הוא טען שהשבתם בידי הרשויות מכשירה אותם, אך בית המשפט קבע: הבנק מחויב לבדוק את מקורם

בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה בקשת בעל עסק לניכיון שיקים לחייב את בנק הפועלים לקבל לחשבונו כ-3.4 מיליון שקל שהוחזרו לו לאחר סגירת חקירה פלילית נגדו. השופט עופר חיים שורק קבע כי סגירת התיק והשבת הכספים אינן מעניקות להם "חסינות" או הכשר אוטומטי מול הבנק, שמחויב להפעיל שיקול דעת עצמאי במסגרת המאבק בהלבנת הון.

בספטמבר 2023 נערך חיפוש בביתו של בעל העסק, שבמסגרתו נתפסו כ-2.98 מיליון שקל במזומן, לצד כ-21 אלף אירו וכ-4,900 דולר. הכספים הופקדו בקרן החילוט של האפוטרופוס הכללי.

בהמשך נסגרה החקירה בפרקליטות ללא העמדה לדין. בהתאם לכך, במאי האחרון הועברו ממשטרת ישראל כ-3.4 מיליון שקל לחשבונו הפרטי של האיש בבנק הפועלים. ואולם, הבנק סירב לקבל את הכספים והורה להשיבם למשטרה, בנימוק שלא הוצגו אסמכתאות מניחות את הדעת בנוגע למקור המזומנים.

לאחר פגישות וחלופת מכתבים הסכים הבנק באופן חריג לקבל 1.05 מיליון שקל, סכום המקביל למשיכות מזומן מתועדות שביצע האיש מחשבונו העסקי בימים שקדמו לתפיסת הכסף. בעל העסק סירב לפיצול הכספים ופנה לבית המשפט בבקשה לצו עשה זמני שיחייב את הבנק לקבל את כל הסכום.

לטענתו, מקור הכספים במשיכות חוקיות שביצע לצורכי עסקיו. הוא הוסיף שהמזומנים הוחזקו בביתו במעטפה המקורית של הבנק, וכי המשטרה והפרקליטות בחנו את מקורם וסגרו את החקירה. לדבריו, הבנק אינו רשאי להציב את עצמו כ"נציב עליון" ולהתעלם מהחלטת רשויות האכיפה.

החקירה נסגרה, הדגלים האדומים נשארו

הבנק טען מנגד שאין היגיון כלכלי או עסקי בצבירת סכום כה גדול בבית במשך שבועות. הוא הצביע על כך שבחודשים שקדמו לתפיסה הופקדו בחשבון העסקי שיקים בכ-21.2 מיליון שקל, לעומת משיכות מזומן של כ-21.1 מיליון שקל. בנוסף נטען שבעל העסק לא הציג פלטים מהמערכת הממוחשבת של הצ'יינג' שיכולים להעיד על התאמה בין המזומנים שנתפסו לבין ספרי העסק.

השופט שורק קיבל את עמדת הבנק וקבע כי הוצגה "תשתית ראייתית מוצקה" המלמדת שסירובו לקבל את מלוא הסכום הוא סביר. לדבריו, היעדר האסמכתאות והחזקת מיליוני שקלים במזומן בבית מהווים "דגלים אדומים" מובהקים.

השופט הדגיש כי הבנק ממלא תפקיד "מעין-רגולטורי" בחזית המאבק בהלבנת הון, ואינו כבול להחלטות רשויות החקירה והתביעה. הוא ציין כי חיוב הבנק לקלוט כספים שמקורם שנוי במחלוקת עלול לחשוף אותו לעיצומים כספיים וסנקציות בינלאומיות, ולפגוע באינטרס הציבורי של מניעת הלבנת הון, אשר גובר על האינטרס הפרטי של הלקוח.

בתוך כך נדחתה הצעת בעל העסק להפקיד שני מיליון שקל בפיקדון סגור עד להכרעה סופית בעניין, שכן עצם קליטת הכסף היא פעולה בנקאית המחייבת ניטור.

הבקשה נדחתה, ובעל העסק חויב לשלם לבנק הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.

• ב"כ המבקש: עו"ד סוהיר דחדולי ואח'
• ב"כ בנק הפועלים: עו"ד מאיר לפלר ואח'

עו"ד איתי הכהן עוסק ב- דיני מיסים והלבנת הון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.