דאהוד נ' בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי

פתח דבר:

1. עסקינן בבקשת המבקש, למתן סעד זמני דחוף של צו עשה המורה למשיב, לקלוט בחשבונו הפרטי את מלוא הכספים שהוא זכאי להחזרתם ממשטרת ישראל בסך כולל של 3,394,000 ₪. כספים אלו נתפסו בעבר על ידי המשטרה במסגרת חקירה פלילית שנסגרה בסופו של יום בלא הגשת כתב אישום.

    

   המשיב מסרב לקבל את מלוא סכום ההעברה, למעט סך של 1,050,000 ₪ אותו הסכים לקלוט באופן חריג בכפוף לכך שהמבקש לא יעמוד על קבלת יתרת הכספים, בטענה כי סירובו סביר ומעוגן בחובות הפיקוח הסטטוטוריות המוטלות עליו למניעת הלבנת הון.

    

   רקע תמציתי :

2. המבקש ניהל אצל המשיב חשבון בנק עסקי שמספרו 009342 בסניף חדרה (620) לצורך עסק של ניכיון שיקים (נש"פ), אשר נסגר ביום 15.5.2024.

    

3. ביום 11.9.2023 נערך חיפוש בביתו של המבקש ונתפסו מזומנים בסך של 2,984,700 ₪, 20,960 אירו ו-4,942 דולר, אשר הופקדו בקרן החילוט של האפוטרופוס הכללי.

    

4. לאחר שהחקירה נסגרה בפרקליטות ללא העמדה לדין בהתאם להודעה מיום 17/05/2016 הועבר ביום 20.5.2026 הסך 99,000 ₪ וביום 26.5.2016 הסך 3,295,000 ₪ מחשבון משטרת ישראל לחשבון הבנק הפרטי שמנהל המבקש אצל המשיב, זאת מאחר וחשבון הנש"פ נסגר קודם לכן.

    

    

5. ביום 27.5.2026 סירב המשיב לקבל את הכספים והורה על השבתם למשטרה, בטענה כי לא הוצגו לו אסמכתאות מניחות את הדעת המבהירות את מקורם המקורי של כספי המזומן.

    

6. בהמשך, לאחר פגישות וחלופת מכתבים, הסכים המשיב באופן חריג וביום 14.6.2026 לקבל לחשבון סך של 1,050,000 ₪ בלבד, המקביל למשיכות המזומן המתועדות שביצע המבקש מהחשבון העסקי בתאריכים 7.9.2023 ו-10.9.2023.

    

7. המבקש מיאן לפיצול הכספים והגיש ביום 22.6.2026 את בקשתו הנוכחית לצו עשה זמני שיחייב את המשיב לקלוט את מלוא הסכום.

    

   טענות המבקש:

8. המבקש טוען כי מקור מלוא הכספים שנתפסו במשיכות מזומנים חוקיות ולגיטימיות שביצע מחשבונו העסקי שניהל אצל המשיב לצורך עסקיו בתקופה שקדמה לתפיסה. לביסוס טענה זו הוא מפנה למשיכות שביצע במהלך חודש אוגוסט וספטמבר 2023, לרבות משיכה בסך 300,000 ₪ ביום 6.9.2023 ומשיכה בסך 500,000 ₪ ביום 4.9.2023.

    

9. המבקש מוסיף כי הכספים הוחזקו בביתו במעטפה המקורית של הבנק וכי המשטרה והפרקליטות בחנו את מקור הכספים, השתכנעה בכשרותם וסגרו את תיק החקירה לחלוטין.

    

10. לטענת המבקש, החלטת המשיב לסרב לקבלת הכספים מהווה פגיעה בלתי חוקית בזכות הקניין שלו, חוסר תום לב והפרת החוזה שביניהם. לשיטתו, הבנק אינו יכול להציב עצמו כ"נציב עליון" ולסטות מתפקידו כנותן שירותים על ידי התעלמות שרירותית מהחלטת רשויות האכיפה המוסמכות שהכשירו את הכסף.

     

11. בדיון שנערך ביום 30.7.2026 הציע המבקש כחלופה כי יתרת הכספים בסך של 2,000,000 ₪ תופקד בפק"מ בבנק עד להכרעה בתיק העיקרי, והסך שאושר קבלתו ( 1,050,000 ₪) יתקבל בחשבון הבנק שלו ויעמוד לשימוש שלו.

     

     

     

     

    תשובת המשיב :

12. המשיב טוען כי הסברי המבקש אינם מניחים את הדעת, שכן אין כל היגיון כלכלי או עסקי בצבירת סכום מזומן זה בביתו לאורך שבועות. המשיב מדגיש כי המבקש נמנע מלהציג את פלטי התוכנה הממוחשבת של הצ'יינג' שהפעיל המעידים על התאמה של הכספים למלאי המזומנים בספרי העסק ביום התפיסה.

     

13. יתרה מכך, מבדיקת הפעילות בחשבון הבנק בחודשים יולי-ספטמבר 2023 עולה כי היקף הפקדות השיקים בחשבון העסקי עמד על 21,215,624 ₪ לעומת משיכות מזומן של 21,077,000 ₪, דבר המלמד על פערים שאינם תומכים בהחזקת כסף מזומן נוסף בבית.

     

14. לטענת המשיב, חובתו לברר את מקור הכספים הינה חובה עצמאית וסטטוטורית שאינה מתייתרת גם כאשר מדובר בכספים המועברים מחשבון המשטרה. המשיב סבור כי קבלת כספי מזומן בהיקפים כה חריגים ללא אסמכתאות חיצוניות מניחות את הדעת תחשוף אותו לסנקציות כלכליות וסיכונים משפטיים חמורים.

     

15. כן נטען כי בקשה לצו עשה זמני המשנה את המצב הקיים וחופפת לסעד העיקרי הינה חריג שבחריגים, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הבנק נוכח בכורת האינטרס הציבורי.

     

    דיון והכרעה :

16. לאחר בחינת טענות הצדדים, עיון במסמכים שהוגשו, ובסיכומי הצדדים בעל פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לצו עשה להידחות.

     

17. ביום 30.7.2026 התקיים דיון בפניי באמצעות היועדות חזותית, לאחר שהצדדים הגישו הודעות עדכון והסכימו לוותר הדדית על חקירת המצהירים.

     

18. כידוע, צו עשה זמני המורה לבנק לקבל כספים משנה את מצב הדברים הקיים (בניגוד לצו מניעה המשמר סטטוס קוו). לפיכך, בתי המשפט נוקטים משנה זהירות ומעניקים סעד זה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם הוכח כי הסעד חיוני למניעת תוצאה קשה ביותר ונזק משמעותי שאינו בר-פיצוי כספי. הדבר נכון שבעתיים בשעה שהסעד הזמני חופף לסעד העיקרי המבוקש בתביעה. (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2025) | פרק יב: סעדים זמניים, סימן א – כללי; יעקב שקד סדר הדין האזרחי (2026) | פרק יא: סעדים זמניים; רע"א 43819-12-24 עמותת המעשים ההומניטארים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (28.05.2025)).

     

19. סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, מטיל חובה על תאגיד בנקאי להעניק שירותים מסוימים, אך חובה זו אינה מוחלטת והיא כפופה לקיומו של "סירוב סביר". הבנק רשאי לסרב להעניק שירות או להפסיק שירות קיים בהתקיים טעמים סבירים לכך. (ראו: רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ (01.11.2015); ריקרדו בן-אוליאל, לירן חיים דיני בנקאות (2021) | פרק ראשון - יחסי בנק-לקוח בכללות).

     

20. על פי סעיף 2א לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), תשס"א-2001 והוראת ניהול בנקאי תקין 411, מוטלת על הבנק חובה אקטיבית לבצע הליך "הכר את הלקוח", הכולל בירור קפדני של מקור הכספים. היעדר הסברים מניחים את הדעת, פערים בדיווחים או פעילות במזומן בהיקפים חריגים ללא היגיון כלכלי מהווים "דגלים אדומים" המבססים את סבירות סירובו של הבנק לקבל את הכספים. (ראו: ת"א (מחוזי חיפה) 22584-07-25 גבאלי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (11.09.2025)). עוד נפסק כי חשש ממשי ומבוסס כי החשבון משמש או עלול לשמש כסות לפעילות של הלבנת הון מהווה עילה מוכרת ומבוססת לסירוב סביר למתן שירותים בנקאיים או לחסימת החשבון. (ראו: ת"א (מחוזי ב"ש) 40435-04-22 סיריוס שירותי רשת בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (26.10.2023)).

     

    משמע, סגירת תיק חקירה פלילית והשבת כספים על ידי המשטרה אינן מייצרות "חסינות" או הכשר אוטומטי לכספים אלו מול המערכת הבנקאית. הבנק מחויב להפעיל שיקול דעת עצמאי, לבצע הליך "הכר את הלקוח" ולדרוש הסברים ומסמכים מניחים את הדעת. אם הלקוח אינו מספק הסברים אלו, או אם נותרו "דגלים אדומים" המעוררים חשש סביר להלבנת הון, הבנק רשאי (ואף מחויב) לסרב להעניק שירותים בנקאיים לגבי כספים אלו.

     

21. רמת ההוכחה הנדרשת מהבנק להוכחת סבירות הסירוב בשלב זה היא מופחתת וקרובה לרף הראייתי המקובל בהליך מנהלי (ראו: ת"א (מחוזי חי') 49052-06-23 ס.ע. טופ השקעות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (10.12.2023); רע"א 1052/24 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' זק"א - איתור חילוץ והצלה (02.04.2024)).

     

22. מן הכלל אל הפרט, בענייננו הציג המשיב תשתית ראייתית מוצקה המלמדת כי סירובו לקבל את מלוא הסכום עומד באמות המידה של סירוב סביר. המבקש החזיק בביתו סך של כ-3.5 מיליון שקלים במזומן, מבלי שהציג למשיב אסמכתאות מניחות את הדעת ביחס לנתיב שעברו המזומנים עד להחזקתם בביתו או פלטי תוכנה ממוחשבת המשקפים את יתרת הקופה בספרי העסק. על פי חקיקת המשנה בעניין איסור הלבנת הון, נותן שירותי מטבע שמחזור פעילותו השנתית (כלומר סך התקבולים וההוצאות) עלה על 3 מליון ₪ בשנה, מחויב בהקמת מאגר מידע ממוחשב. במאגר זה אמורות להיות מתועדות כל הפעולות, פרטי הזיהוי והדיווחים הנדרשים. סעיף 13(א) לצו אישור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד- 2014. בנוסף בהתאם לתוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), נותן שירות, הכולל נותני שירותים פיננסים ומטבע, שמחזור עסקו עולה על הרף הקבוע בדין של 1,950,000 ₪, מחויב בניהול מערכת חשבונות כפולה הכוללת ספר קופה וסרט קופה רושמת לתיעוד ורישום התקבולים והמזומנים בעסק. המבקש, כאמור, לא הציג דבר מכל אלו .

     

23. יתרה מכך, הבדיקה שערך המשיב ביחס לחודשים שקדמו לתפיסה העלתה כי הופקדו בחשבון שיקים בסך כולל של 21,215,624 ₪ לעומת משיכת מזומן בסך של 21,077,000 ₪, דבר השומט את ההיגיון הכלכלי או העסקי בצבירת סכום מזומן כה עצום בביתו הפרטי.

     

24. משכך, קיומם של "דגלים אדומים" מובהקים אלו מותיר את החלטת המשיב בתוך מתחם הסבירות המקצועי הרחב הנתון לו, וסיכויי התביעה העיקרית של המבקש להתקבל הם נמוכים ביותר.

     

25. לא זו אף זו, הסכמתו החריגה והמסויגת של המשיב לקבל בחשבון סך של 1,050,000 ₪ בלבד, המבוססת על משיכות מזומן ספציפיות שבוצעו בימים 7.9.2023 ו-10.9.2023 שקדמו לתפיסה מיום 11.9.2023, היא החלטה מידתית ושקולה המצויה בלב שיקול דעתו המקצועי.

     

26. באשר לטענת המבקש לפיה עצם סגירת תיק החקירה והשבת הכספים על ידי משטרת ישראל מכשירה את הכספים באופן אוטומטי, דינה להידחות. הרי החלטה של רשויות האכיפה לסגור תיק חקירה או להשיב כספים שנתפסו אינה יוצרת "חסינות" או הכשר אוטומטי לכספים אלו במישור היחסים שבין הבנק ללקוח (ראו: ת"א (מחוזי חיפה) 41090-11-22 פורמן נ' בנק הפועלים בע"מ (31.07.2024)). הבנק, כגוף דו-מהותי הנושא בתפקיד "מעין-רגולטורי" בחזית המאבק בהלבנת הון, מחויב להפעיל שיקול דעת עצמאי ואינו כבול להחלטותיהן של רשויות התביעה או החקירה ששיקוליהן פליליים וראייתיים גרידא.

     

     

27. באשר לרכיב מאזן הנוחות, נזקו של הלקוח (אפילו הוא משמעותי, כגון חשש להפרת חוזה או פגיעה בפעילות שוטפת) נחשב ככלל לנזק הניתן לפיצוי כספי בדיעבד. מנגד, הנזק שעלול להיגרם לבנק ולציבור הוא משמעותי ואינו בר-פיצוי כספי. מתן הצו עלול לחשוף את הבנק לסנקציות בינלאומיות, לפגוע ביציבות המערכת הבנקאית, ולפגוע באינטרס הציבורי הרחב של מניעת הלבנת הון ומימון טרור, אשר גובר על האינטרס הפרטי של הלקוח. (ראו: ת"א (שלום ת"א) 39942-11-22 דאניאל נ' בנק הפועלים בע"מ (04.12.2022); רע"א 2407/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל (14.05.2019)).

     

28. מכאן, מצאתי כי חיוב המשיב לקלוט את הסכומים שבמרכז הבקשה שמקורם שנוי במחלוקת עלול לחשוף אותו לעיצומים כספיים חמורים, סנקציות בינלאומיות וכלכליות קשות, ולפגוע באינטרס הציבורי המובהק של מניעת הלבנת הון, אשר גובר על האינטרס הפרטי של הלקוח. מה גם, העובדה שהמבקש טוען כי עיכוב הכספים מונע ממנו לסגור התחייבויות מול אחרים שסמכו על השבת הכסף, אינה מטה את כפות המאזניים לטובתו לנוכח החובה הציבורית המוטלת על המשיב. גם הצעת הפשרה החלופית של המבקש, להפקדת יתרת הכספים בסך 2,000,000 ₪ בפק"מ בבנק עד להכרעה בתיק, דינה להידחות. הפקדת כספים בחשבון, אף אם הם נותרים "סגורים" בפיקדון, מהווה פעולה בנקאית לכל דבר ועניין המטילה על הבנק חובות ניטור מלאות, ואין בה כדי לרפא את החשש המקורי מפני החדרת כספים שמקורם אינו ידוע למערכת הבנקאית.

     

29. בנוסף, המבקש לא הצביע על כל פנייה לבנקים אחרים לצורך הפקדת הכספים הללו, ועובדה זו שומטת את הטענה כי מניעת השירות אצל המשיב מסבה לו נזק חסר תקנה שאינו בר-פיצוי.

     

30. נוסף על אלו, יש לזכור כי הסעד המבוקש בבקשה זו הוא צו עשה זמני המשנה את מצב הדברים הקיים. סעד מסוג זה יינתן במשורה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן במיוחד. בענייננו, המבקש לא הצביע על כל נסיבות קיצוניות המצדיקות התערבות שיפוטית כה דרסטית בשיקול דעתו המקצועי של התאגיד הבנקאי לפני שהתבררו טענות הצדדים במלואן.

     

    סוף דבר :

     

31. לאור כל המקובץ לעיל, דין הבקשה לצו עשה להידחות.

     

32. המבקש יישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד בגין בקשה זו בסכום כולל של 5,000 ₪, כולל מע"מ, אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

     

    המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים, באמצעות באי כוחם.

     

     

     

     

     

    ניתנה היום, י"ט אב תשפ"ו, 02 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.