מאת: עו"ד שני אמרני זרח
להחלטה בעניין פטיט פוד בע"מ נ' DNIEL TEWELDABRHAN
האם בקשת מעסיקה להורות לפייסבוק ישראל להעביר לידיה את כל המידע על העובד, לרבות מיקומיו הגיאוגרפיים ומועדי ההתחברות שלו לאתר, היא בקשה לגיטימית? ביה"ד האזורי לעבודה השיב על כך בשלילה, דחה את הבקשה וחייב את המעסיקה בהוצאות.
חברת הקייטרינג "פטיט פוד בע"מ" העסיקה במטבחה עובד זר. במרץ 2013, נקטעה אצבעו של העובד במהלך העבודה. העובד, שטען שהרופא הורה לו שלא לשוב לעבודה עד להחלמה מלאה, עזב סופית באפריל 2013.
בתביעה שהגיש נגד חברת הקייטרינג לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, טען העובד כי התפטר מחמת מצבו הבריאותי ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולזכויות נוספות.
בכתב ההגנה, הכחישה המעסיקה את טענות העובד. לדבריה, מעולם לא נאסר על העובד להמשיך לעבוד, וכל שנאסר עליו הוא להרטיב את אזור הפציעה במשך 48 שעות.
לדבריה, לאחר הפציעה שב התובע לעבוד למשך מספר ימים, היה שמח ומאושר ואף צילם תמונה שהעלה לחשבון הפייסבוק שלו, בה הציג את ידיו לראווה. לטענתה, כעבור מספר ימים נעלמו עקבותיו, ככל הנראה נוכח כוונתו לפתוח עסק עצמאי.
כדי להוכיח את טענותיה, דרשה המעסיקה, בין היתר צו המאפשר לה לחטט בחשבון הפייסבוק של העובד. כך, דרשה שהצו יורה לפייסבוק ישראל להעביר לידיה את כל הפוסטים שהעלה העובד במהלך תקופת העסקתו, את מועדי ההתחברות שלו לאתר, גישה לתמונותיו ומידע על מקום הימצאו.
המעסיקה ביקשה צווים נוספים על מנת לדלות מידע על העובד, בהם כאלה שיורו למשרד הפנים להעביר לידיה מידע על מקום מגוריו הנוכחי, מידע על העסקים בהם הוא שותף, ורישומי מועדים בהם הגיע העובד למשרד הפנים על מנת להסדיר את מעמדו בישראל. זאת, נוכח טענתה, כי העובד דיווח על שעות עבודה בימים בהם שהה בפגישות במשרד הפנים לשם הסדרת רישיון השהייה שלו.
פגיעה אנושה בפרטיות
הרשמת דפנה חסון זכריה, שדנה בבקשת המעסיקה, ביקשה לענות על השאלה - האם המסמכים שהתבקשו רלוונטיים לפתרון הסכסוך והאם גילויים מתבקש ועולה על זכות העובד לפרטיות.
על פי החוק, קבעה הרשמת, גילוי מסמכים מטרתו להביא לחשיפת האמת ולעשיית הצדק וכן לייעל את הדיון. מנגד, האינטרס שלא לחשוף מסמכים מסוימים, נעוץ, בין היתר, בזכות הפרטיות, שאין חולק על חשיבותה.
את האיזון בין הזכויות הנוגדות, קבעה הרשמת, יש לבצע בבחינה של רלוונטיות המסמך המבוקש וחיוניותו לגילוי האמת: ככל שהמסמך יכול לשפוך אור על הסכסוך, כך ייטה בית הדין להורות על גילויו.
בנסיבות המקרה, קבעה הרשמת, כי מרבית הצווים שביקשה המעסיקה כלל אינם רלוונטיים להליך. בנוגע לצו לחברת פייסבוק ישראל, קבעה, כי המידע שהתבקש אינו תורם לקידום ההליך, ואף אם היה בו כדי לסייע בבירור המחלוקות בין הצדדים, אין להורות עליו נוכח הפגיעה האנושה בזכות לפרטיות.
"... מתן צו כמבוקש על ידי המבקשת, הכולל, כאמור שחזור של כל המידע והתמונות אותן העלה המשיב לחשבון הפייסבוק שלו בתקופת העסקתו במבקשת, וכן מידע המעיד על מועדי התחברותו של המשיב לחשבון הפייסבוק שלו וכן מידע הנוגע למיקומו הגיאוגרפי בכל רגע נתון... יש בו משום פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכותו החוקתית לפרטיות...", כתבה הרשמת.
לפיכך, נפסק כי מבין הצווים השונים שביקשה, זכאית המעסיקה לצו אחד בלבד, הוא צו המורה למשרד הפנים להגיש את הרישומים על המועדים בהם נערכו לעובד ראיונות במשרד הפנים ומועדי הארכת תוקף רישיון השהייה שלו בישראל.
משמרבית הבקשה נדחתה, חויבה המעסיקה בהוצאות העובד בסכום של 1,500 שקל.
להחלטה בעניין פטיט פוד בע"מ נ' DNIEL TEWELDABRHAN
*הכותבת היא עורכת דין העוסקת בין היתר בדיני עבודה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.