סמנכ"ל חברת כח האדם "תיגבור" צעק על העובדת שהיא מזניחה את רכב החברה, שנראה "כמו הפרצוף שלה", ו"שלח" אותה לפסיכיאטר (פסיכולוג לגרסתו). בית הדין לעבודה חייב אותו בפיצויים.
האישה, עובדת סוציאלית במקצועה, החלה לעבוד במחלקת הסיעוד של "תיגבור" בשנת 2008 וקיבלה רכב חברה. לפי גרסתה, לא אחת נהג סמנכ"ל הרכש והלוגיסטיקה של החברה להתנכל לה באופן אישי, פנה אליה בשפה בוטה ואף איים על המשך העסקתה.
האירוע ששבר את גב הגמל, כך לפי העובדת, אירע בנובמבר 2012, כשהסמנכ"ל הגיע וצעק לעברה, לאזני עובדים אחרים, כי עליה לנקות את הרכב המלוכלך שלה במיידי.
נפגעתם מהוצאת דיבה?
פנו ל-עו"ד לשון הרע
לגרסתה, היא השיבה שתנקה את הרכב בסיום יום העבודה, אלא שתשובתה לא השביעה את רצונו של הסמנכ"ל, שאיים לקחת את המפתחות מתיקה האישי, וצעק לעברה שהמכונית נראית "כמו הפרצוף" שלה.
בנוסף, טענה האישה כי כמה חודשים אחר כך, היא פספסה שיחת טלפון מחברת ההשכרה של הרכב, ובתגובה הסמנכ"ל הגיע למטבח העסק, שאל בצעקות איך היא מעיזה לא לענות לטלפונים, ואף כינה אותה "אישה חולה", שמקומה ב"מחלקה פסיכיאטרית".
האישה שנפגעה מאוד מהשמצות הסמנכ"ל, הגישה מכתבי תלונה לבכירים בחברה, כולל המנכ"לית, וזמן קצר לאחר מכן היא פוטרה מעבודתה.
ביולי 2013 פנתה האישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בטענה שאמירות הסמנכ"ל מהוות לשון הרע, ודרשה פיצוי בסך כ-140 אלף שקל.
הנתבע ביקש לדחות את התביעה. לטענתו, במשך 25 שנותיו כסמנכ"ל החברה וב-26 שנות שירותו בצבא קבע, מעולם לא פגע בעובדיו.
לדבריו, התובעת הייתה עובדת גרועה שזלזלה ברכוש החברה. הנתבע סיפר שלמרות שירותי טיפולים ורחיצה לרכב שהועמדו לרשותה בחינם, התובעת בחרה להזניח את הרכב, עד שהוא הפך ל"פח זבל מתניע".
לטענתו, הוא העיר לה אינספור פעמים על כך שהיא גורמת נזק תדמיתי לחברה בהתנהגותה ה"ילדותית והאינפנטילית", וסיפר שהיא זו שהשמיצה אותו.
לשיטתו, כאשר הבין שהיא מנסה לחולל פרובקציה ו"להוציאו מהכלים", אמר לה שעליה "לגשת לפסיכולוג", במטרה להשתיק אותה ולאפשר לעובדים האחרים להמשיך לעבוד. בכל מקרה, הוא טען שייחוס מחלה פסיכיאטרית לאדם אינו מהווה עלבון.
לא לגיטימי
השופטת רוית צדיק האמינה לגרסת התובעת, ובתוך כך קיבלה את טענתה כי הנתבע אמר את הדברים השונים בנוכחות עובדי החברה ולקוחותיה.
"אין מדובר בדברים שנאמרו בשוגג או בתום לב אלא בכוונה לאור אמונתו הפנימית של הנתבע, כי התנהגות התובעת מצדיקה את התנהלותו", כתבה השופטת, והעירה שאם היו לו תלונות נגד התובעת, הוא היה צריך לפנות לממוניה הישירים במקום להלבין את פניה ברבים.
השופטת קבעה כי ייחוס מראה הרכב "המטונף" לפרצופה של התובעת ו"הפנייתה" לטיפול במחלקה פסיכאטרית, נעשו מתוך מטרה לבזות אותה ובהחלט מהווים לשון הרע.
עם זאת, מכיוון שהתובעת לא הוכיחה כי הפגיעה בה הייתה מהותית או גרמה לה לנזקים, החליטה השופטת לפסוק לזכותה פיצוי בסך 20,000 שקל בלבד, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אלי גרונדשטיין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב סער
* עו"ד אתי חסיד עוסקת בתביעות לשון הרע
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין