לפסק הדין בעניין מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' שפרונץ ואח'
בתביעה שהגיש מנהל מקרקעי ישראל נגד תושבי היישוב בצרה, הוא טען כי הם עושים בקרקעות החקלאיות שימוש מסחרי ללא היתר, ודרש דמי שימוש של כ 1.5 מליון שקל. ביהמ"ש קיבל את טענת השימוש חורג, אך קבע כי המינהל נהג בחוסר הגינות בחישוב דמי השימוש, ופסק לו כ 500 אלף שקל בלבד.
היישוב בצרה שבשרון, הוקם בשנות החמישים של המאה העשרים כיישוב חקלאי. אלא שתושבי המקום, אשר חכרו את הקרקעות שבבעלות קק"ל, נטשו לאורך השנים את העיסוק בחקלאות, והחלו להשתמש בהן לצרכים שונים, בין היתר למסחר ומגורים.
מנהל מקרקעי ישראל, שטען כי שימוש זה אינו חוקי, הגיש תביעה נגד 5 חוכרים, בטענה שעל פי ההסכם עם קק"ל, הם אינם רשאים לעשות בקרקעות שימוש לא חקלאי ללא אישור. לפיכך, עתר להפסקת השימוש החורג, הריסת המבנים ותשלום דמי שימוש בסכום כולל של כ 1.5 מליון שקל.
הנתבעים טענו, בין היתר, כי הסכם החכירה לא מגביל את השימוש בקרקע לחקלאות בלבד ואינו דורש היתר מהמנהל. עוד נטען, כי המנהל נהג בחוסר תום לב שהגיש את התביעות בחלוף שנים רבות, ויש לדחותן משום שהתיישנו. באשר לדמי השימוש הם טענו, כי מאחר שהמנהל ממילא לא היה מרוויח מהקרקעות, אין לחייבם בתשלום משיקולי צדק, בבחינת 'זה נהנה וזה אינו חסר'.
שימוש חורג, תחשיב שגוי
השופטת חנה קיציס קיבלה את תביעת המנהל בחלקה בלבד. נקבע, כי הנתבעים לא היו רשאים להשתמש בשטחים לצרכים שאינם חקלאיים, וזאת הן על פי הסכם חכירת הקרקעות, והן מאחר שבפסק דין שניתן לפני מספר שנים, נקבע כך במפורש. בנוסף, נדחתה טענת ההתיישנות, מאחר שתביעה הנוגעת למקרקעין מוסדרים אינה מתיישנת.
בסוגיית דמי השימוש נפסק, כי הנתבעים שילמו דמי חכירה מופחתים עבור שימוש חקלאי, ולכן המנהל זכאי לקבלת התשלום הראוי בגין השימוש שנעשה בקרקע.
הטענה כי המנהל לא היה מרוויח מהקרקעות נדחתה- "הנתבעים קיבלו קרקע לשימוש חקלאי, שימוש אחר המעמיד לנתבעים הכנסה נוספת פוגע בסופו של דבר בקופת הציבור כולה...", כתבה השופטת והוסיפה, כי יש לראות בחומרה את העובדה שעל אף שהוזהרו כי השימוש בקרקעות אינו חוקי, הוסיפו הנתבעים מבנים אף לאחר הגשת התביעה.
לאחר שבחנה כל תביעה לגופה, קבעה השופטת כי תחשיבי דמי השימוש שהגיש המנהל פגומים ואין לקבלם, באשר לא נבדקו היטב, לא חושבו כראוי, והם אף לוקים בחוסר הגינות ותום לב, שכן ביקש לחייב חלק מהנתבעים בתשלום דמי שימוש גבוהים יותר מאחרים, ללא כל סיבה.
"התובע כנאמן הציבור מחויב לפעול בתום לב, ובכלל זה הוא אינו רשאי לנקוט במדיניות שונה כנגד 2 משתמשים זהים... דרישת התשלום מהנתבע בשיעור של 10% בעוד שמאחר הוא תובע 5% בלבד אינה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות", כתבה השופטת.
לבסוף, בקשת המינהל להריסת המבנים נדחתה, אך השופטת הורתה לנתבעים להפסיק את השימוש האסור, ולאחר שחישבה בעצמה את דמי השימוש של כל נתבע, חייבה את הנתבעים לשלם למינהל 513,710 שקלים בלבד. בשל דחיית חלק מטענות המינהל, לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בעניין מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' שפרונץ ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.