- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המחוזי: רוב העילות למימוש המשכנתא לא היו מוצדקות
לפסק הדין בעניין לוין נ' כונס הנכסים עו"ד יונתן סונדרס
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה להצהיר כי לא התקיימו עילות מימוש משכנתא, אולם קבע, כי רוב העילות לפיהן טען הבנק כי המימוש מוצדק אינן עומדות, וכן כי הבנק לא עמד בחובת הגילוי הנאות ותום הלב.
המבקשת, אזרחית בריטית המתגוררת בלונדון ובעליו של בית מגורים בהרצליה, פתחה חשבון בבנק הבינלאומי כבעלים יחיד, ומשכנה לצורך התחייבויותיה את זכויותיה בבית המגורים. בסמוך לאחר מכן חתם בעלה ללא ידיעתה, על ערבות ללא הגבלה בסכום לחשבונה. כשנה אחר כך, קיבלה המבקשת מהבנק הלוואה לטובת עסקי בעלה.
הבעל הוכרז פושט רגל, מונתה לו נאמנה, והבנק קיזז מחשבונה של המבקשת 200,000 ליש"ט כנגד ההלוואות בגינן נרשמה המשכנתא, ללא התראה או דרישה לפירעון החוב. הנאמנה הגישה בקשה בישראל לאכיפת צו פשיטת רגל כנגד הבעל ולמינוי כונס נכסים זמני על נכסיו. בעקבות כך, הוגשה ע"י הבנק בקשה למימוש מיידי של המשכנתא ולמינוי כונס נכסים, ואכן מונה כונס שתפס חזקה בבית המגורים.
לטענת המבקשת, בהיעדר עילה מוצדקת, הבנק מימש את המשכנתא שלא כדין ובחוסר תום לב. מנגד טען הבנק, כי המשכנתא מומשה בגין הרעה במצבה הכלכלי של המבקשת ושל הערב, בגין הטלת העיקול על בית המגורים ובגין הבקשה למינוי כונס נכסים על הנכס הממושכן.
השופט יהושע גייפמן קבע, כי "לא ניתן לקבוע שהמבקשת והבעל חד הם", שכן המבקשת עמדה בהחזרי ההלוואות כסדרם והייתה מוכנה אף להעמיד בטחונות נוספים. על כן, ללא תשתית עובדתית, לא ניתן להניח כי פשיטת הרגל של הבעל משפיעה על סיכויי פירעון ההלוואה שנטלה האישה, ולייחס לה "הפרה צפויה". באשר למצבו הכלכלי של הבעל נקבע, כי העובדה שחתימתו על כתב הערבות נעשתה שלא בידיעתה של המבקשת וללא הסכמתה, מהווה הפרת חובתו של הבנק לגילוי נאות כלפיה, שכן מדובר ב"גורם סיכון מהותי".
עוד נקבע, כי גם הטלת העיקול אינה מהווה עילה מוצדקת, שכן "עיקול זמני אינו יוצר זכות קניינית ואינו גורע מהזכויות הקנייניות של הבנק המובטחות במשכנתא", ובמקרה זה, הבנק כלל לא ידע על קיומו של עיקול לפני בקשת המימוש- "עמידה על הזכות לממש משכנתא...", נקבע, "בטרם יוכרע גורלו של העיקול... אינה עומדת במבחן תום הלב".
העילה היחידה בגינה ניתן היה לממש את המשכנתא, כך נקבע, הייתה הבקשה למינוי כונס על הנכס, אליה צורפה המבקשת כ"צד נדרש"- "לאור טענת הנאמנה... לגבי זכויות ביתרת שווי הבטוחה לאחר תשלום המשכנתא לבנק - יש פגיעה בבטוחה ואין לגרור את הבנק אחר מהלכיו של נושה אחר שמעמדו נחות יותר בסדר הנשייה".
לפיכך, נדחתה התביעה, ועל המבקשת לשאת בהוצאות המשפט בסך 20,000 שקלים.
- ב"כ המבקשת: עו"ד יוסף בנקל
- ב"כ המשיבים: עו"ד יונתן סונדרס
לפסק הדין בעניין לוין נ' כונס הנכסים עו"ד יונתן סונדרס
למדור: בנקאות והוצל"פ
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
