בית המשפט המחוזי קבע כי חוות דעת שעל בסיסה נדחתה ההכרה בו על פי חוק הנכים, לא דנה מספיק בשאלה האם הפאניקה שאובחנה אצלו קשורה למתח שאפיין את שירותו
ניצחון חלקי ליוצא שב"ס על קצין התגמולים בבית המשפט המחוזי בחיפה: השופט אחסאן כנעאן, בהסכמת השופט הבכיר אמיר טובי (אב"ד) והשופט יוסי טורס, קיבל חלקית את ערעורו על פסק הדין השולל הכרה בו על-פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). נקבע כי בשל העדר דיון ממצה בשאלה האם הפרעת הפאניקה שאובחנה אצל הצעיר קשורה סיבתית לתנאי שירותו המלחיצים, תיקו יוחזר לוועדת הערר על מנת שתערוך דיון מחודש.
שירות החובה של המערער בשירות בתי הסוהר החל במאי 2013. כעבור פחות משנתיים הוא שוחרר עקב בעיה נפשית שהתפתחה אצלו במהלך השירות. בהמשך פנה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בקשר שבין מצבו הנפשי לשירותו, אך נדחה. מכאן הערר שהגיש בפברואר 2020 לוועדת הערר בחיפה, אשר נדחה אף הוא.
בהחלטתה מדצמבר אשתקד קבעה הוועדה שלא הוכח הקשר הסיבתי האמור. פסק דינה נשען על חוות דעת מומחה מטעמה ששללה הכרה בפאניקה של הצעיר כקשורה לשירותו בשב"ס; זאת לצד אמירה ש"חשיפה לסטרס ממושך עשויה להגביר את תדירות הופעתם של התקפי פאניקה". בתוך כך הפנתה הוועדה לאירועים אחרים העשויים להסביר את מצבו הנפשי של המערער, כגון פרידתו מארוסתו טרם הגיוס.
הצעיר לא השלים עם פסק הדין והגיש במרץ האחרון את הערעור למחוזי. לדבריו עיון מדוקדק בעמדת המומחה מטעם הוועדה מוביל למסקנה שהלכה למעשה - מתקיים בעניינו הקשר הסיבתי הנדרש. קצין התגמולים טען מנגד שפסק הדין מוצדק ואין סיבה להתערב בו.
ימונה מומחה נוסף
השופט כנעאן, שכתב את פסק הדין, קיבל חלקית את הערעור. קביעתו המרכזית הייתה שהדיון על אודות הקשר שבין תנאי השירות המלחיצים של המערער בשב"ס לבין הפאניקה שאובחנה אצלו לא מוצה דיו, ומכאן שיש לערוך דיון מחודש.
לעניין זה הסביר השופט שקיימות ארבע קטגוריות בהן הקשר הסיבתי הינו בעל עוצמה, כאשר לעמדתו - עניינו של המערער נכלל באחד מהם: "לדעתי, סוג כזה של תנאי שירות - אווירה כללית של התמודדות עם אוכלוסיה עבריינית ותחושת מאוימות עקב כך - יכול לענות על סוג המקרים הראשון, דהיינו אותם מקרים שבהם המיוחדות והייחודיות של השירות בצבא, הם שהביאו וגרמו לפגיעה בחייל המשרת".
מסקנת השופט הייתה שמומחה הוועדה - במיוחד על רקע קביעתו שחשיפה לסטרס ממושך עשויה להחמיר התקפי פאניקה - לא מיצה את הדיון בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי השירות המלחיצים של הצעיר בשב"ס לבין הפרעת הפאניקה, אשר אין מחלוקת כי הופיעה אצלו במהלך השירות. "לא היה דיון ממצה - לא בחוות הדעת ואף לא בהתייחסות המומחה בחקירה הנגדית - אם אותו סטרס נטען גרם להתפרצות התסמונת בבחינת טריגר", הדגיש.
לפיכך החליט השופט כנעאן להחזיר את הדיון בעניינו של הצעיר לוועדת הערר על מנת שזו תמנה מומחה נוסף, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין הפאניקה לתנאי השירות. הוא חייב את קצין התגמולים בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל, והשופטים טובי וטורס הצטרפו לפסק דינו.
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.