המחוזי קבע שעל מנת לשמר את כוח הקנייה של הרוכשים על רקע עליית מחירי הדיור, על היזם לשלם להם את שווי הנכס לולא ההפרה לפי ערכו כיום - ולא רק את המחיר ששילמו
רוכשי דירה שביטלו חוזה עקב אי התאמה זכאים לקבל את ערכה כיום, ולא רק את הכסף ששילמו - כך פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט נפתלי שילה דחה את עמדת היזמית לפיה עליה להחזיר לקונים רק את המחיר ששילמו בתוספת ריבית והצמדה. גם בקשתה לקזז מסכום ההשבה דמי שימוש ראויים בגובה מאות אלפי שקלים נדחתה.
בפברואר 2020 רכשו התובעים מהנתבעת, יזמית נדל"ן, דירה בת 4 חדרים בחולון, תמורת 2.14 מיליון שקל. על-פי ההסכם הוצמדה לדירה חניית מכפיל. אלא שלאחר קבלת המפתח התברר לרוכשים שהחניה אינה עומדת בתקנים הנדרשים, ולמעשה אי-אפשר לעשות בה שימוש סביר.
על הרקע הזה ניהלו הצדדים הליכים משפטיים, כאשר במאי 2024 ניתן פסק דין הקובע שאי-ההתאמה בקשר לחניה מהווה פגם בהתקשרות המצדיק ביטול חוזה והשבה. אלא שאז עלתה השאלה מהו בדיוק סכום ההשבה לו זכאים הרוכשים, ומכאן התביעה שהוגשה למחוזי בחודש ינואר.
לעמדת הקונים, עקב עליית מחירי הדיור מאז חתימת ההסכם יש לחשב את ההשבה על-פי שווי הדירה נכון למועד הגשת התביעה לולא אי-ההתאמה, כלומר כשמוצמדת אליה חניית מכפיל ראויה וטובה העומדת בכל התקנים הנדרשים.
לעומתם טענה היזמית שאין להתחשב בשינויים שחלו בשוק הדירות מאז כריתת ההסכם, שכן מדובר בסיכון בו נושאים הצדדים שווה בשווה, ומשכך עליה לשלם לתובעים את התמורה ששילמו בתוספת ריבית והצמדה בלבד. בנוסף נטען שיש לקזז מהסכום דמי שימוש ראויים בסך 427 אלף שקל.
הקיזוז אינו צודק
השופט שילה קיבל את עמדת הרוכשים. הוא הסביר שהשבת הסכום ששילמו בזמנו - גם אם מתווספים אליו הפרשי הצמדה וריבית - לא תקנה להם "כוח קניה זהה", על רקע עליית מחירי הדיור בישראל בשנים האחרונות.
"במקרה דנן ההסכם בוטל עקב אשמת הנתבעת, אשר לא סיפקה לתובעים חניה תקינה כפי שנקבע בהסכם. לפיכך, שורת הדין והצדק מחייבים להביא לתוצאה לפיה התובעים יועמדו כיום במצב שבו הם היו נמצאים, לו הנתבעת לא הייתה מפרה את ההסכם עמם", כתב השופט.
במלים אחרות, הסביר, לו ההסכם היה מקוים הייתה כיום לרוכשים דירה עם חניה תקינה, והם יכלו למכור אותה במחיר שוק. הוא קבע שזכותם לעמוד באותו מצב שהיה צריך להיות אלמלא ההפרה - דהיינו שברשותם סכום המאפשר להם לקנות דירה זהה עם חניה תקנית.
בתוך כך דחה השופט את בקשת היזמית לקזז מסכום ההשבה דמי שימוש ראויים. הוא חידד שהחלטה הפוכה תביא, למעשה, לתוצאה בלתי צודקת שבה הנתבעת תקבל דירה שבינתיים ערכה עלה - בעוד שהתמורה שיקבלו הרוכשים לא תשקף "ערך קנייה דומה", אלא כזאת ששוויה נמוך במאות אלפי שקלים מזו שהיו מקבלים עקב מכירת הדירה.
בסיכום העניין קבע השופט שעל היזמית להחזיר לרוכשים את ערך הדירה כיום לולא אי-ההתאמה, ומבלי לקזז דמי שימוש ראויים. לצורך הערכת שווי הנכס לשם ביצוע ההשבה, מונה שמאי נייטראלי מטעם בית המשפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד יואל שמלה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רותם שור
עו"ד חן בוארון
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.