הורים בהורות משותפת לא הגיעו להסכמה על המסגרת המתאימה לפעוט. לאחר שבית המשפט למשפחה הורה על חינוך דמוקרטי האב ערער וטען שהשיטה מובילה להישגים נמוכים. מה נפסק?
מחלוקות בין הורים בקשר לקביעת זרם החינוך לילדיהם מובאות לא פעם לבתי המשפט לענייני משפחה. לעיתים המחלוקת היא על המרחק של המסגרת החינוכית ממקום מגורי אחד ההורים לאחר פרידתם, ולעיתים מדובר במחלוקות מורכבות יותר ואידיאולוגיות, בעיקר בנסיבות בהן אחד מההורים חזר בתשובה או בשאלה ורוצה שהילדים ילמדו בזרם חינוכי שעולה בקנה אחד עם השקפת עולמו. עם זאת, נדיר שערכאות שיפוטיות נדרשות להכריע בדבר הזרם החינוכי המתאים לתינוק בן שנתיים בפעוטון.
מקרה כזה נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. באותו מקרה דובר על גבר ואישה שבחרו להביא לעולם ילד בהורות משותפת (ההורים אינם בני זוג) וב-2019 נולד בנם.
מאז לידתו החלו הצדדים לנהל שלל הליכים משפטיים, והשופט יחזקאל אליהו שדן בהם אף ציין כי נראה שההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בעניין כלשהו.
אחת מאותן מחלוקות ביניהם הייתה באשר לקביעת הפעוטון (מעון היום) לתינוק. בעוד שהאם ביקשה לרשום את הילד לפעוטון שפועל לפי הלך רוח "דמוקרטי", האב ביקש לרשום אותו לפעוטון "רגיל" באותה העיר. המלצת העו"ס לסדרי דין הייתה שהילד יתחנך במסגרת החינוך הדמוקרטי ובפעוטון הדמוקרטי בפרט, ובית המשפט לענייני משפחה אימץ את ההמלצה באופן מסויג, כך שתחול רק לשנת הלימודים הקרובה (טרם מסגרת גן חובה לילד).
האב, שלא היה שבע רצון מההחלטה, הגיש בקשת רשות ערעור שנדונה בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט שאול שוחט.
בהחלטה שניתנה לאחרונה דחה השופט שוחט את בקשת רשות הערעור. הוא אישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שמצא כי השיקולים שנשקלו על ידו היו רלוונטיים, הצביעו על כך שמדובר במסגרת מתאימה לילד, ולא עלה בידי האב להצביע על עדיפות לחלופה שהציע.
בין השיקולים שנשקלו על ידי בית המשפט לענייני משפחה היו: כמות הילדים והיחס בין מספר הילדים למספר המטפלות (בפעוטון שהציע האב היה מדובר ביחס של כמעט פי 3 ילדים על כל מטפלת); המסגרת הקרובה יותר לבית האם; העובדה כי לאם ילדים נוספים מאבות אחרים שהם אחים לקטין ומתחנכים גם הם בחינוך דמוקרטי, והעובדה שהסכם ההורות בין הצדדים שתק בנושא זה.
לא הכנה לכיתה א'
השופט שוחט בהחלטתו לא דחה את טענות האב, ששיתף מניסיונו כמורה ומחנך כי ילדים המתחנכים בחינוך דמוקרטי סובלים מהישגים לימודיים נמוכים ובעיות חברתיות, אלא קבע כי בשלב זה הטענות לא הוכחו. השופט שוחט חיזק את בחירת בית המשפט לענייני משפחה שנקט במשנה זהירות לגבי העתיד, וכאמור לא אימץ בשלב זה באופן גורף את המלצת העו"ס לסדרי דין לשילוב הילד בחינוך דמוקרטי גם בעתיד.
"ביחס לעתיד קביעת זרם החינוך לקטין מתחילת גן החובה ובהמשך בבית הספר היא משמעותית הרבה יותר, מורכבת הרבה יותר, ובמסגרתה יצטרך ביהמ"ש קמא לתת את דעתו לטענותיו הרבות של המבקש הנוגעות לכך שהמתחנכים בזרם חינוכי זה סובלים מהישגים לימודיים נמוכים ובעיות חברתיות", ציין השופט שוחט. הוא הוסיף כי "מדובר בטענות שטרם נטענו כדבעי לפני ביהמ"ש קמא, טרם הוכחו על-ידי המבקש, וגם בשלב זה היו פחות רלוונטיות לאור גילו הרך ומשמדובר במסגרת של פעוטון (מסגרת שאינה מפוקחת על ידי משרד החינוך להבדיל מגן חובה) שנדרשת לשמור על הקטין, לטפח הרגלי אכילה, שינה וכישורים חברתיים אך לא להכינו לכתה א'."
- ב"כ המבקש: עו"ד רועי ברומר
- ב"כ המשיבה: עו"ד אביבית מוסקוביץ
*עו"ד עדי חן היא יו"ר הוועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה, עורכת הסכמים להורות משותפת ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין