המחוזי אישר: בן 6 שנחטף לישראל יחזור לאביו שבאיטליה

האם סיפרה שהאקס היה אלים ושבר את שיניה ולכן נאלצה להימלט ממנו, אולם לגרסתו מדובר בתוצאה של מחלת חניכיים. השופטים: "לא הוכחה סכנה לילד"

בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישה עורכת דין ישראלית על פסק דין המחייב אותה להשיב את בנה בן ה-6 לאביו שבאיטליה. השופט נפתלי שילה, בהסכמת השופטות עינת רביד (אב"ד) וטל לוי-מיכאלי, קבעו שהאם חטפה את הילד לישראל ללא הסכמת האב.

הצדדים הכירו ב-2019 במהלך שהותו של המשיב, אזרח איטליה, כתייר בישראל. לאחר שהמערערת הרתה לו – החליטו להקים משפחה, והשתקעו בישראל. ב-2020 הם חבקו את בנם שבמוקד ההליך. לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר טסו לאיטליה, ואולם בינואר 2024 שבו לישראל. בדצמבר אותה שנה שוב עברה המשפחה לארץ המגף, וזאת עד לינואר האחרון – במהלכו הגיעו רק האם והקטין לישראל.

מכאן התביעה שהגיש האב, בחודש מאי, להחזרת בנו לפי חוק אמנת האג. להגנתה טענה האם כי נאלצה להימלט ארצה מאחר שסבלה מהתעללות קשה ואכזרית מצד האקס. היא סיפרה שבערב חג המולד האחרון הוא תקף אותה בברוטליות, עת דחף אותה בעוצמה כאשר ראשה נחבט בקיר, וכתוצאה מכך נגרמו לה חתכים ונשברו לה השיניים.

לדברי האם עקב תקיפתה החמורה איבדה את הכרתה ופונתה באמבולנס לבית החולים, ואולם האב הציג גרסה אחרת לחלוטין שלה: שהיא מעדה בגלל שהייתה שיכורה, כאשר הפגיעה בשיניה הינה תוצאה של מחלת חניכיים והזנחה כרונית, לא אלימות מצדו.

"מקרה מובהק של חטיפה"

בחודש שעבר קיבל בית המשפט למשפחה את תביעת האב והורה על השבת הקטין לאיטליה. אשר לטענת האלימות, נקבע שהאם העלתה אותה "בשפה רפה וללא כל ראיה תומכת", ומכאן שלא הוכיחה אותה, וממילא אין לומר שנשקפת סכנה לילד אם ישוב לחיק אביו. מכאן הערעור שהוגש, במסגרתו טענה האם שפסק הדין גוזר על בנה שהות ב"סביבה רוויה אלימות פיזית קשה, אכזרית ומתמשכת".

במסגרת טיעוניה שיחזרה המערערת את אירוע האלימות הקשה שלטענתה חוותה בערב הכריסמס, אז לטענתה האב הטיח ראשה בקיר עד שאיבדה הכרה, והיא דיממה קשות. לדבריה שוטרים הוזעקו למקום ובהמשך פונתה, כאמור, לבית החולים, שם נתפרו חתכים בפניה. לדבריה נאלצה לברוח ארצה עם בנה "על מנת להציל את חייהם".

האב, מנגד, הכחיש כל אלימות מצדו וטען שפסק הדין מוצדק ואינו טעון התערבות. למסקנה זו הגיע אף השופט שילה, שהחליט – בהסכמת השופטות רביד ולוי-מיכאלי – לאשרר את החלטת קודמתם ולחייב את השבת הילד לאיטליה, זאת בכפוף לתנאי שהוסיף, בדמות מימון האב את שהותם במדינתו עד לסוף השנה האזרחית והפקדת מזונות בסך אלפיים יורו.

"מדובר במקרה מובהק של חטיפה ואין מנוס מהשבת הקטין לאיטליה. ככל שהמערערת מעוניינת להגר עם הקטין חזרה לישראל, עליה לפנות לערכאה המוסמכת באיטליה. זו הדרך שהיה עליה לנקוט בה מלכתחילה. אף הימלטות מאלימות של בן-הזוג, לשיטת המערערת, אינה מצדיקה חטיפת קטין והיה על המערערת לפנות לרשויות המוסמכות באיטליה על מנת להגן על שלומה, ולא לעשות דין עצמי ולנתק את הקטין מאביו", נכתב בפסק הדין.

התוצאה היא שהערעור נדחה, ועל האם הושתו 20 אלף שקל הוצאות - אשר יצטרפו ל-30 אלף השקלים שהוטלו עליה בבית המשפט למשפחה.

• ב"כ המערערת: עו"ד אנג'ליקה בן דוד
• ב"כ המשיב: עו"ד דרור דוד נחום

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.