אדם הורשע בעבירות הימורים והלבנת הון וכחלק מהעונש המדינה החרימה לו 5 מיליון שקל. בית המשפט קבע שהוא רשאי לנכות סכום זה כהוצאה בדיווח למס הכנסה
ב-2017 נגזר דינו של עבריין הימורים בהליך פלילי. העונש כלל חילוט של 5 מיליון שקל והוא העביר את הסכום למדינה. במקביל, מס הכנסה הוציא לו שומה על הרווחים הלא מדווחים של עסקי ההימורים. בקשתו לנכות מההכנסה המיוחסת לו את סכום החילוט נדחתה על ידי פקיד השומה אך ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי התקבל לאחרונה.
העבריין הואשם בעבירות של עריכת הימורים ומשחקים אסורים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. ב-2016 הוא הורשע בעסקת טיעון ובתחילת 2017 ניתן גזר הדין שכלל 28 חודשי מאסר בפועל, קנס של 2 מיליון שקל וחילוט 5 מיליון שקל מרכושו.
בנוסף, הוצאה לו שומת מס הכנסה המבוססת על הפרשי הון בגין הכנסות לא מדווחות בהיקף של כ-7 מיליון שקל.
בערעור שהגיש האיש על שומת המס הוא ביקש להפחית את הכנסתו החייבת במס בסכום החילוט. הוא טען שלמעשה, באמצעות החילוט, הוא החזיר למדינה את כל הכספים שהרוויח כתוצאה מההימורים הלא חוקיים ואין סיבה למסות אותו על הסכום.
המערער הפנה לפסיקה שלפיה חילוט איננו קנס ותכליתו העיקרית היא נטילת פירות העבירה מידי העבריין. לדבריו, בעקבות החילוט ״ההתעשרות״ מההכנסות שנוצרו לו בעקבות ביצוע העבירות כבר לא בידיו אלא בידי המדינה והטלת מס על סכום זה פוגעת בו באופן שאינו מידתי.
הוא ביקש שלא להתייחס לסכום החילוט כ״הכנסה״ או להתיר לו לנכות את הסכום כהוצאה מוכרת.
פקיד השומה טען מנגד כי גם אם החילוט אינו עונש במובן הקלאסי, אופיו מהותו וחלק ממטרותיו הם עונשיים. לשיטתו, אין מקום לתת לחילוט ביטוי כלשהוא במסגרת דיני המס. אחרת, הדבר עלול להפחתת האפקט ההרתעתי והענישתי הטמון בו.
פקיד השומה הדגיש שקבלת הערעור הופכת את המדינה ל״שותפה״ של הנישומים בנשיאה בנטל של אמצעי הענישה.
פחות אבל עוד כואב
השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהיר שמטרת החילוט היא להפקיע מידי העבריין את פירות הפעילות האסורה, כך שפעילות זו, לפחות בדיעבד, תהיה בלתי כדאית. כך, הציבור ייראה שהפשע אינו משתלם שכן פירות העבירה, ההנאה הכלכלית שצמחה לעבריין, מוחרמים ממנו.
השופט הבהיר כי לא ניתן על פי ההלכה המחייבת לומר כי ההכנסה בסכום החילוט כלל לא נוצרה או כי ההתעשרות בטלה. הכספים מעסקי ההימורים הגיעו לידיו של המערער, גם אם מאוחר יותר נלקחו ממנו לקופה הציבורית דרך החילוט.
יחד עם זאת, השופט קבע שיש להתיר למערער לנכות את סכום החילוט כהוצאה. השופט הסביר שתוצאה אחרת תגרום לגבייה ביתר של מסים ולעיוות כלכלי מובהק, והפגיעה בקניינו של האזרח תהיה בלתי מידתית ומיותרת.
האם חילוט שמוכר כהוצאה בחישוב ההכנסה החייבת ״יכאב״ פחות מאשר חילוט שאין בצדו הוצאה? שאל השופט והשיב כי ברור שכן. ואולם, באיזון הדברים תוצאה זו עדיפה על פני הטלת מס גבוה ביותר על התעשרות שהופקעה על ידי המדינה עצמה, תוצאה כואבת מדי אפילו עבור אזרח שפשע והורשע בפלילים.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 7963-04-18
- ב״כ המערער: עוה״ד משה מזרחי ועמית קריגל
- ב״כ המשיב: עוה״ד חן אבידוב ומורן סילס מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
עו״ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין