המועצה הדתית החליפה את הקבר בלי להודיע למשפחה - ותפצה

תחילה עובד המועצה הכחיש את טענות המשפחה, והודה במעשיו רק אחרי שהציגו לו סרטון של הלוויה. השופט הורה למועצה לשלם פיצויים בסך 100 אלף ש' – סכום משמעותי אם כי נמוך בהרבה מזה שתבעה המשפחה.

בית משפט השלום באשקלון הורה באחרונה למועצה הדתית קריית מלאכי לשלם פיצויים של 100,000 שקל לחמש בנות משפחה של אדם שנפטר, ולאחר הלווייתו הועבר לקבר אחר בחשאי. השופט עידו כפכפי מתח ביקורת על המועצה, שאחד מעובדיה פעל בניגוד לנהלים והוסיף "חטא על פשע" כאשר תחילה הכחיש את הדברים.

אביהן של התובעות הובא למנוחות במרץ 2016 בבית העלמין בקריית מלאכי. בסיום השבעה, בני המשפחה עלו לקברו, ואחיו של המנוח שם לב שהקבר אותו פקדו שונה מהמקום בו נטמן המנוח.

בני המשפחה פנו לעובד המועצה הדתית שניהל את טקס האשכבה, ואמרו לו שהם חושדים שהמנוח הועבר לחלקה אחר, אבל האיש הכחיש וטען "לא היה ולא נברא". לאחר מספר ימים אחד מבני המשפחה הראה לו סרטון של הלוויה, שבו רואים בבירור כי המנוח הוטמן בקבר אחר מזה בו הוא מצוי כיום.

רק אז העובד הודה שהמנוח הועבר לחלקה סמוכה, משום שהוא נקבר בחלקה שהייתה מכורה לאדם אחר.

בעקבות זאת הגישו התובעות תביעה לפיצויים על סך 600,000 שקל.

המועצה-הנתבעת הודתה בהעברת הגופה אולם טענה כי הדבר נעשה בשגגה – בשל טעות בשיקול דעת של עובד בית העלמין, וללא כוונת זדון. עוד נטען בין היתר כי למשפחה הוצע פיצוי בדמות הענקת חלקות קבר למשפחה.

כמו כן, נטען בין היתר כי מדובר בתביעה מופרזת.

פעל מתוך פאניקה

מאחר שהנתבעת הודתה באחריות, ואף בזכות העקרונית של התובעות לפיצוי, השאלה המרכזית הייתה שיעור הפיצוי הראוי בנסיבות העניין. לשם כך השופט כפכפי – שכתב פסק דין ארוך שבו נדונו טענות רבות – בחן את התנהלות המועצה ועובדיה.

בעניין זה השופט הגיע למסקנה כי אותו עובד פעל על דעת עצמו, תוך שהנחה את הקברן להעביר את הגופה, אך לא דיווח לממונים עליו במועצה.

בתוך כך השופט ציין כי בפעולה זו, המועצה הפרה את תקנות בריאות העם, שלפיהן אסור להוציא גופה מקברה ללא אישור רופא ממשרד הבריאות, ובטח שאסור לבצע "מחטף", כלשונו, ללא ידיעת בני המשפחה ותוך פגיעה ברגשותיהם.

"מעצם היותה גוף ציבורי המעניק שירותים חיוניים, חלה על המועצה חובת זהירות מוגברת כלפי הנפטרים ובני משפחותיהם, במיוחד שעה שכמעט ואין דרך חלופית לקבורה", הוסיף.

כמו כן, השופט הזכיר שהנתבעת הוסיפה "פשע על חטא" בכך שאחרי פניית המשפחה, עובד המועצה הכחיש את הדברים והודה רק לאחר שנודע כי הלוויה צולמה.

עם זאת, השופט סבר שאין מקום לפיצויים עונשיים, כיוון שמעשי העובד לא נעשו מתוך כוונה לפגוע במשפחה, אלא מתוך פאניקה.

על כך השופט הוסיף כי "למרות קבלת הטענה כי נפגע כבוד המת בהעברתו, שיעור הפגיעה אינו ברף הגבוה. לא הוכח כי חלילה התנהגו בחוסר כבוד לגופה ולא נסתרה הטענה כי נקברה מיד בקבר סמוך".

בשל כך, ומאחר שלא הוכחו נזקים נפשיים חמורים או נכות כלשהי, השופט סבר כי הסכום הראוי הוא 100,000 שקל (20,000 שקל לכל אחת מהתובעות), עבור הפגיעה ברגשות התובעות. 

המועצה אף חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,900 שקל.

·         ב"כ התובעות: עו"ד גיל קונפינו

·         ב"כ הנתבעת: עו"ד אלי אביב

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין