הרופא מועסק בבי"ח מזה כ-30 שנה. ב-2001 הוא פוטר אך נקלט מחדש אחרי 4 חודשים. בהעסקה המחודשת הוא בוטח בפנסיה צוברת במקום תקציבית. ביה"ד לעבודה קבע שהמדינה התנהלה בחוסר תום לב והורה להחזיר אותו רטרואקטיבית לפנסיה התקציבית. התוספת מוערכת בכ-1.5 מיליון שקל
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש רופא נגד משרד הבריאות. הרופא פוטר מהמרכז הרפואי שמיר ב-2001. הוא הוחזר לתפקידו כארבעה חודשים לאחר מכן אך במסלול פנסיה צוברת ולא תקציבית כפי שהיה במהלך שנות עבודתו הקודמות. בית הדין קבע שלא הייתה הצדקה לשינוי במסלול הפנסיה והורה למדינה להכיר לו רטרואקטיבית בפנסיה תקציבית.
התובע, יליד 1951, בעל תואר MD (ד"ר לרפואה) מהמכון הממלכתי לרפואה בטג'יקיסטן, ברית המועצות לשעבר, החל משנת 1976.
בשנת 1990 עלה התובע לישראל, ולאחר שעמד בבחינות הרישוי של משרד הבריאות, בשנת 1991, קיבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל.
בשנים 1991-2001 הועסק התובע כרופא מתמחה במרכז הרפואי. לאחר שנכשל בבחינות לשלב ב' של ההתמחות הוא פוטר "על מנת לשמור על איזון בין מומחים למתמחים" כפי שצוין במכתב הפיטורים.
בחלוף ארבעה חודשים בלבד הוא נקלט שוב לעבודה בבית החולים כרופא מתמחה באמצעות קרן מחקרים (גוף עצמאי ונפרד ממשרד הבריאות).
עם קליטתו המחודשת הוא בוטח בקרן פנסיה צוברת, ולא בפנסיה תקציבית. ב-2003 הוא עבר את בחינות ההתמחות והוסמך כרופא מומחה. אחרי שעבר מכרז, ב-2004, הוא חזר להיות מועסק ישירות על ידי המדינה והוא מכהן עד היום כרופא ראשי קבוע.
הרופא טען כי נגרם לו נזק כספי כבד כתוצאה מביטוחו בקרן פנסיה צוברת אף על פי שהיה זכאי להמשיך להיות מבוטח בפנסיה תקציבית.
לטענתו, לא הייתה עילה, הצדקה או זכות לנתק את יחסי העבודה ל"תקופת צינון" בסוף שנת 2001. הוא הוסיף כי זכויותיו הפנסיוניות נפגעו כתוצאה מהתנהלות רשלנית ופסולה של המדינה.
המדינה טענה כי נוכח כישלונותיו בבחינות ההתמחות, התובע גרם להתארכות תקופת התמחותו מעבר למקובל והנהוג. לאחר שלא נותרה כל ברירה הסתיימה העסקתו בשנת 2001 במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה למדינה. עם זאת, ותוך התחשבות בנסיבותיו האישיות, פעל בית החולים כדי לסייע לתובע לסיים את ההתמחות בהצלחה. בהתאם לכך, ובסמוך לסיום העסקתו בבית החולים, נקלט התובע כעובד של קרן מחקרים.
פיקציה
השופטת עידית איצקוביץ קיבלה את התביעה. היא קבעה שלמדינה הייתה נתונה הפררוגטיבה הניהולית לסיים את העסקתו של התובע ולא נראה שנפל פגם בפיטוריו.
עם זאת, התובע נקלט בבית החולים באותו התפקיד ובאותה המחלקה בדיוק לאחר חודשים ספורים. בשל העסקתו על ידי קרן מחקרים ולא בהעסקה ישירה על ידי המדינה (כפי שהועסק קודם לכן) נפגעו זכויותיו הפנסיוניות – והוא נגרע ממסלול של פנסיה תקציבית.
היא הוסיפה כי הליך הקליטה המחודשה היה מעין פיקציה שיש בה כדי להעיד על פגם שנפל בהתנהלות המדינה בעניינו של התובע. השופטת הדגישה בהקשר זה שעל אף השינוי הפורמאלי בזהות מעסיקותיו במהלך תקופות עבודתו לא חל כל שינוי בתפקידו כרופא מתמחה במחלקה ובמהות עבודתו. זאת ועוד, המדינה לא נתנה הסבר סביר מדוע התובע הועסק מחדש על ידי קרן מחקרים ולא על ידה.
בנסיבות אלה נקבע שנפל פגם בהתנהלות המדינה, אשר קטעה את תקופת העסקתו של התובע ובכך פגעה בזכויותיו הפנסיוניות.
השופטת הורתה למדינה להחזיר את התובע למסלול פנסיה תקציבית רטרואקטיבית החל מתחילת אוגוסט 2001.
המדינה חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ליאת סעדון-לוי, עו"ד עופר איילון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דניאל פסי
עו״ד רענן קריב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין