לפסק הדין בעניין סלפיתי נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בירושלים קבע, כי המדינה התרשלה כלפי התובע, באופן בו נוהל התור למשרד הפנים במזרח ירושלים, וכי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסדי השתכרות, וכן לפיצוי בסך 40,000 ש"ח בגין עגמת נפש שנגרמה לו.
התובע טען, כי בזמן שנוהלה במקום הלשכה, נוצר עומס של תושבי מזרח העירף אשר לא כולם הורשו להיכנס לתוך הבניין, אלא התבקשו לעמוד מחוצה לו. לטענתו, ריכוז גדול זה של אנשים גרם למריבות קולניות ותגרות ידניות ממש מחוץ לחנות. בנוסף, טען התובע, הסככה והמעקות שהוקמו במקום, חסמו את החנות וחלון הראוה.
השופטת עירית כהן קבעה, כי הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה באמצעים כלשהם על מנת לפתור את בעיית התובע ומצוקתו, כמו למשל הזזת התור למקום אחר. עוד נקבע, כי האופן בו ניהלה הנתבעת את הלשכה, עלה כדי הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של התובע, וכי וגם אם ננקטו אמצעים שונים כדי להקל על המצב, עדיין לא נמנעה ההפרעה.
לפסק הדין בעניין סלפיתי נגד מדינת ישראל
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.