המדינה חזרה בה, אך ביהמ"ש אישר להורים שכולים להביא נכד מזרע בנם

לאחר שנים של מאבק נקבע כי המדינה הפרה הבטחה שלטונית, הפלתה את ההורים ופעלה בניגוד לעקרונות של צדק ושוויון

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה של הורים שכולים לעשות שימוש בזרע של בנם, קצין צה"ל שנהרג בתאונת דרכים, לצורך הבאת ילד לעולם באמצעות אם מיועדת. השופטת יוכבד גרינוולד-רנד קבעה כי המדינה חזרה בה מהתחייבות קודמת, הפרה הבטחה שלטונית והפלתה את ההורים – וכי בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשתם.

כבר בשנת 2013 פנו ההורים לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בבקשה להפרות את זרע בנם שנקצר לאחר מותו ולהביא לעולם ילד שאותו הם יגדלו, לאחר שבת זוגו מסרה שאינה חפצה להתעבר מזרעו אף על פי שהעידה על רצונו בהבאת ילדים לעולם. באת כוח היועץ המשפטי לממשלה טענה כי אין להיעתר לבקשה, "נוכח חריגותה", אך באותה נשימה הותירה פתח: עמדתה הייתה כי אם תימצא אישה שתשמש אם ביולוגית, תישא את ההיריון ותגדל את הילד כבנה, והעותרים ישמשו כסבים – המדינה לא תתנגד.

בשנת 2016, בפסק דין תקדימי ופורץ דרך בקנה מידה עולמי, אישרה השופטת גרינוולד - רנד מבית המשפט למשפחה את הבקשה המקורית של ההורים השכולים – ללא התנאים שהציבה המדינה. ואולם, בעקבות ערעור שהמדינה הגישה לבית המשפט המחוזי פסק הדין בוטל כשנה לאחר מכן, ובהמשך נדחתה גם בקשת רשות ערעור שהגישו ההורים השכולים לעליון.

לאחר שנים של מאבק ציבורי ומשפטי, החליטו ההורים השכולים לפעול בדיוק לפי המסלול שהמדינה עצמה התוותה: הם איתרו אם מיועדת, יצרו עמה ועם משפחתה הגרעינית קשר עמוק, חתמו על הסכמות והגישו לבית המשפט תביעה לקבלת אישור להשתמש בזרע ולהפרותו. אלא שבשלב זה המדינה שינתה את עמדתה והתנגדה גם למסלול הזה.

ההורים, שיוצגו בהליך על-ידי עו"ד עדי חן, לא השלימו עם שינוי הכיוון וטענו כי מדובר בהפרה בוטה של הבטחה שלטונית, שעליה הסתמכו במשך שנים. לדבריהם הם פעלו בדיוק לפי המתווה שהוצע להם – ולכן אין לאפשר למדינה לחזור בה בשלב זה. עוד נטען כי עמדת המדינה מפלה אותם ביחס למקרים אחרים, וכי יש להכיר גם בזכותם להמשכיות משפחתית. טענה נוספת שהעלו ההורים השכולים כי האינטרס הציבורי מחייב לאפשר להורים שכולים להפרות את זרע ילדיהם ובפרט אחרי אירועי הטבח של ה- 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", וכי יש בכך כדי להשיב תשובה חדה לארגוני הטרור והיא מגשימה את המטרה שלשמה נוצר הביטוי "עם ישראל חי".  

מנגד ולמרות כל הטענות, המדינה עמדה על התנגדותה. באמצעות עו"ד גלי גפן נטען כי הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הדין הקיים, ובראשו הלכת בית המשפט העליון שלפיה כאשר לנפטר הייתה בת זוג – היא זו שמייצגת את רצונו המשוער לעניין השימוש בזרעו. עוד נטען כי להורים אין מעמד משפטי עצמאי בסוגיה, וכי לא הוכח רצונו של המנוח להביא ילד לעולם בנסיבות אלה.

^{השופטת יוכבד גרינוולד-רנד | אתר הרשות השופטת}

להתאים את הדין למציאות

השופטת גרינוולד-רנד קיבלה את עמדת ההורים ומתחה ביקורת חריפה על המדינה. היא קבעה כי אכן ניתנה בעבר התחייבות שלא להתנגד למסלול של אם מיועדת, וכי ההורים הסתמכו עליה ופעלו בהתאם במשך שנים.

"הבטחתו של היועמ"ש בהליך הקודם, לפיה לא יתנגד לבקשה ככל שתוגש 'בדרך המלך' הינה הבטחה מנהלית. לא ניתן לחזור הימנה", נכתב בפסק הדין. עוד נקבע כי חזרתה של המדינה מעמדתה נעשתה ללא הנמקה מספקת, וכי מדובר בהתנהלות שאינה מתיישבת עם חובת תום הלב.

בנוסף קבעה השופטת כי עמדת המדינה מהווה "אפליה אסורה" כלפי ההורים, בין היתר בהשוואה למקרים אחרים שבהם הותר שימוש בזרע של נפטר, וכן לנוכח העובדה שבתחומים אחרים – כמו גיוס בן יחיד לקרבי, או תרומת איברים – המדינה עצמה נותנת משקל לעמדת ההורים. היא ציינה כי לא מתקבל על הדעת שמעמדם של הורים יוכר כאשר הדבר משרת אינטרס ציבורי, אך יישלל כשמדובר בהמשכיות של בנם.

עוד הדגישה השופטת כי יש לבחון את הסוגיה גם על רקע התקופה, ובפרט לאחר ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", שלדבריה מחייבים חשיבה מחודשת, גמישה, חומלת שתתאים את הדין  למציאות המשתנה. היא אף הזכירה כי המדינה עצמה, באמצעות הוראת שעה בזמן מלחמה, כבר הכירה בצורך להקל ולהתאים את הדין למציאות. כמו כן קבעה כי רצונו של המנוח בהמשכיות הוכח באמצעות עדויות בני משפחתו ובת זוגו, וכי יש לכבד רצון זה.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה ואישר להורים לקבל לידיהם את מנות הזרע ולעשות בהן שימוש. נקבע כי האם המיועדת תהרה, תלד ותגדל את הילד כאם לכל דבר ועניין, בעוד ההורים ישמשו כסביו.

לאחר מתן פסק דין, המדינה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

מעורכת הדין עדי חן המייצגת את ההורים השכולים נמסר כי כאשר המדינה מתחייבת ומבטיחה ובהמשך חוזרת בה כשהדבר מתבקש מבלי לעמוד מאחורי הבטחותיה, וכאשר הורים שכולים נאלצים להיאבק לא רק על זכר ולמען יקיריהם אלא גם על קיום הבטחות שילטוניות שניתנו להם – המאבק הכאוב הזה אינו רק מאבק אישי. הוא נוגע באמון שבין האזרח למדינה ובשאלה האם הבטחות שלטוניות שניתנות על ידי המדינה במיוחד לחלשים ולכאובים ביותר, הן התחייבות או שמא רק מילים? ופסק דינה של כב' השופטת של גרינוולד – רנד שלפי פסק הדין נכתב כשברקע נשמעות אזעקות המלחמה, מציג גישה חדשנית וחומלת כלפי נושא כאוב במיוחד ומוכיח שיש שופטים בישראל.

• ב"כ התובעים: עו"ד עדי חן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד גלי גפן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.