לפסק הדין בעניין בן גביר ואח' נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל
בית משפט השלום בירושלים קבע, כי המדינה תפצה את נועם פדרמן ותשעה תובעים נוספים, בגין עיכובם הרשלני שלא כדין, עת היו בדרכם למשמרת מחאה כשהמשטרה הגדילה לעשות כשעצרה אחד מהם ללא כל סיבה.
פעילי ימין, שבשנת 2008 היו בדרכם למשמרת מחאה ליד ביתו של אלוף פיקוד מרכז דאז, גדי שמני, עוכבו ע"י המשטרה במטרה למנוע את המחאה, נחקרו, ואחד מהם אף נעצר. בתביעות נזיקיות שהגישו כנגד המשטרה הפעילים, ובהם נעם פדרמן ואיתמר בן גביר, שנעצר, ביקשו פיצוי בגין עיכוב ומעצר שלא כדין.
התובעים טענו, כי לא הייתה הצדקה לעיכובם עוד טרם הגיעו למחאה, שהייתה שקטה וחוקית, וכי גם אם לא הייתה כזו, היה על המשטרה למנוע אותה בצעדים קיצוניים פחות, במיוחד כשהיו פעילים שכן השתתפו בה ולא עוכבו. בן גביר הוסיף, כי הופלה מאחר והיה היחיד שנעצר, וכי תנאי מעצרו היו בלתי הולמים.
המדינה טענה בין היתר, כי היה זה מחובתה למנוע הפגנה לא חוקית כדי לשמור על שלום הציבור, בפרט כשהמחאה נערכה ללא היתר. לעניין המעצר טענה, כי בן גביר היה ממארגני המחאה, וסירב להישמע להוראותיה, שלא להשתתף בה. בכל מקרה טענה, כי גם אם הייתה טעות בשיקול דעתה, אין הצדקה לחייב אותה בפיצוי, מה גם שהתובעים לא הצביעו על כי נגרם להם נזק.
השופטת תמר בר-אשר צבן קבעה כי משהתובעים כלל לא הגיעו למחאה, הם לא עברו כל עבירה פלילית של התקהלות אסורה, ומשלא הוכח חשש ממשי להתפרעות, לא הייתה הצדקה חוקית לעיכובם או למעצרו של בן-גביר. עוד נפסק, כי גם אם היו התובעים חוטאים בהתקהלות אסורה, הרי שהיו בידי המשטרה אמצעים חלופיים שלא יפגעו בחירותם, בפרט כשלא הובאה כל ראיה כי מי מהם הפר את הסדר הציבורי או התפרע.
"לא רק שלא הייתה הצדקה לעיכוב ולמעצר, שכאמור נעשו שלא כדין, ובכך הוגבלה חירותם של התובעים והוגבל חופש התנועה שלהם, אלא שהתנהלות המשטרה, אף פגעה בזכותם של התובעים לחופש הביטוי ובזכותם להתאסף לשם הבעת דעתם בפומבי.... שיקול הדעת שהופעל ביחס לתובעים היה לקוי ופסול, ורחוק מלהתאים לדרך שבה נוהגים במשטרים דמוקרטים ביחס למי שמבקש להביע את דעתו ולהפגין נגד החלטות של השלטון.", כתבה השופטת וקבעה שהמשטרה נהגה ברשלנות חמורה.
השופטת הביעה תמיהה על טענת המדינה כי התובעים לא הוכיחו נזק- "האמנם?! האומנם שלילת חירותו של אדם קלה בעיניה של המדינה עד כדי כך שאינה מהווה 'נזק ממשי?!'", כתבה, וחייבה את המדינה לפצות כל אחד מהתובעים שעוכבו ב 4,000 ש"ח ואת התובע שנעצר ב 12,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין בן גביר ואח' נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.