לפסק הדין בעניין יוסף גונדה נ' הראל חברה לביטוח
אדם שחידש את ביטוח התכולה והמבנה, טען כי בדיעבד התברר לו כי לפוליסה המחודשת התווספו תנאי מיגון עליהם כלל לא ידע ולכן למעשה שילם עבור פוליסה חסרת תוקף. חברת הביטוח טענה כי מדובר בנזק תיאורטי בלבד, אך בית המשפט קבע - הנזק שנגרם למבוטח הינו כי ישן בשלווה בשעה שהיה עליו להיות ער ומוטרד.
התובע ביטח את דירתו במשך מספר שנים בביטוח תכולה ומבנה בחברת הראל, כשלטענתו חודשה הפוליסה מידי שנה, ובשנת 2007 אף הזמין סוקר מטעם החברה על מנן לעדכן את ערכי התכולה, ולאחר מכן הועלה שוויה כמו גם הפרמייה אותה שילם, אך בדיעבד התברר לו, כי בעת חידוש הפוליסה בשנת 2008, הוספו לפוליסה תנאי מיגון שונים, וזאת מבלי שנאמר לו על כך דבר ולכן הוא לא קיים את הדרישה.
בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, טען המבוטח כי למעשה שילם עבור פוליסה חסרת תוקף, שכן לו היה מתרחש אירוע ביטוחי, היתה חברת הביטוח טוענת כי לא מילא אחר תנאי המיגון, ולפיכך דרש את השבת הפרמיות ששילם במהלך שנתיים בהן למעשה לא היתה הפוליסה בתוקף, ובסך הכל דרש החזר של 4,568 שקלים.
חברת הראל טענה כי התביעה עוסקת בנזק תיאורטי שכן בפועל לא אירע אירוע ביטוחי, ולגופו של עניין טענה כי התובע ידע על השינויים בפוליסה ובכלל זה על תנאי המיגון הנוספים והסכים להם, וכי אין לו להלין אלא על עצמו משלא קרא את תנאי הפוליסה.
מוצר ערטילאי - נזק ערטילאי
השופטת לימור ביבי נאמן קיבלה את התביעה באופן חלקי. ראשית, נקבע כי הוכח כי התובע אכן לא ידע על תוספות המיגון, וכי חברת הביטוח לא עמדה בחובות הגילוי והוידוא החלות עליה, שכן תנאי המיגון לא הובלטו באופן מספק בפוליסה, ובנוסף, בנסיבות בהן תנאי הפוליסה שונו, היה על חברת הביטוח להאיר את תשומת לב המבוטח לשינויים ולוודא כי הוא מודע לכך.
עם זאת, נקבע כי משלא קרא את הפוליסה, גם לתובע אשם תורם לחוסר מודעותו לתנאי המיגון, כאשר בנסיבות המקרה, יש להעמיד את אשמו התורם על 30%.
לעניין טענת חברת הביטוח כי מדובר בנזק תיאורטי, קבעה השופטת כי מלכתחילה המוצר שמכרה החברה הה מוצר ערטילאי, וכפועל יוצא מכך- גם הנזק הינו ערטילאי, שכן המוצר הנרכש מחברת ביטוח הינו למעשה היכולת לישון בשלווה בידיעה כי אם יקרה המקרה ממנו אנו חוששים, לפחות קיים פיצוי מחברת הביטוח.
"במקרה בפני- הנתבעת לא סיפקה לתובע (באופן חלקי וכפי שיפורט להלן) את המוצר אשר נרכש על ידו דהיינו, שנתו השלווה של התובע נבעה ממצג שווא אשר הוצג לו על ידי הנתבעת ולפיו קיים לו כיסוי ביטוחי. משכך - בנסיבות האמורות- לתובע נגרם נזק - הנזק אשר נגרם לו הינו כי ישן בשלווה בשעה שהיה עליו להיות ער ומוטרד. הנזק במקרה בפני ערטילאי כפי שהמוצר ערטילאי ואולם, הוא קיים גם קיים , בדיוק כשם שהיה על המוצר להיות קיים" כתבה השופטת וקבעה כי בהתאם לכך, לתובע נגרם נזק כתוצאה מהפרת חובת הגילוי, והוא אף הוטעה באופן המקנה לו זכות לבטל את החוזה.
לעניין הפיצוי, נקבע כי מאחר והפוליסה כיסתה גם אירועים שאינם תלויי מיגון, הרי שהתובע קיבל את אותו 'שקט נפשי' שרכש ביחס לאירועים אלה, ולכן אין לחייב את חברת הביטוח בהשבת כל הסכום ששילם התובע, ויש לחייבה להשיב לו 30% מכלל הפרמיה, כך שבסופו של דבר, ובניכוי אשמו התורם של התובע, חויבה החברה לשלם 959 שקלים, ובנוסף חויבה לשלם לתובע הוצאות משפט של 500 שקלים.
לפסק הדין בעניין יוסף גונדה נ' הראל חברה לביטוח
למדור: ביטוח
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.