ליאו החמוד מזכיר לכולנו: הורות חד-מינית בישראל היא עסק מורכב

המקרה המרגש של זוג גברים המבקשים להביא לעולם ילד נוסף כדי להציל את בנם החולה מעלה שאלות משפטיות עמוקות על פונדקאות, זכויות להורות, ומה שביניהן

פונדקאות, אותה דרך מורכבת ויקרה להגשמת חלום ההורות, הופכת למסע מאתגר עוד יותר כאשר מדובר בזוגות חד-מיניים. השבוע נחשף בחדשות 12 מקרה מצמרר: זוג אבות חד-מיניים שבנם הפעוט ליאו, אשר נולד בפונדקאות, אובחן עם מחלה נדירה המבטלת את המערכת החיסונית שלו וגורמת לו להימצא בסכנת מוות ללא קבלת טיפול אנטיביוטי. כעת הוריו מבקשים להביא לעולם ילד נוסף, מאותו הרכב גנטי, בתקווה שיוכל לתרום מח עצם אשר יציל את חיי אחיו.

המקרה מעורר עניין ציבורי רב בשאלה האם לגיטימי להביא ילד לעולם בפונדקאות רק כדי לרפא את אחיו, אך גם עניין משפטי – כיוון שהוא מציף את המורכבויות שחווים זוגות חד-מיניים המבקשים להפוך להורים בדרך הפונדקאות.

המסע שלא נגמר

בישראל, חוק הסכמים לנשיאת עוברים מסדיר את הליך הפונדקאות המקומי. בעבר התיר החוק רק לזוגות הטרוסקסואליים להביא ילדים בפונדקאות, מצב שאילץ זוגות חד-מיניים לצאת לחו"ל כדי לממש את הורותם. בתחילת העשור קבע בג"ץ שהחוק במתכונתו דאז פוגע בזכות השוויון להורות ומפלה זוגות חד-מיניים. הדבר הוביל לשינוי החוק, באופן שהחל מינואר 2022 מתאפשר גם לזוגות מאותו המין לעבור תהליך פונדקאות בישראל.

אלא שגם לאחר הבשורה החוקתית המשמעותית עבור הציבור הגאה והבאת הילד הנכסף, מאבק בני הזוג החד-מיניים לא תם: הם נדרשים לפעול לקבלת צו הורות פסיקתי או צו אימוץ בבית המשפט על מנת להסדיר את ההכרה המשפטית בהורות שניהם על התינוק. תהליך זה עשוי לארוך חודשים ארוכים ואף להיתקל בקשיים בירוקרטיים כאלה ואחרים, שעל מקצתם אעמוד בהמשך.

בעוד שבית המשפט למשפחה הפגין בשנים האחרונות פתיחות והבנה כלפי משפחות חדשות, הרי שדווקא המדינה וזרועותיה השונות מערימות קשיים על ההכרה המיוחלת. כך למשל, בהחלטה ממרץ האחרון נחשפנו להתעקשות הפרקליטות לכונן הורות של אישה על תינוקת שילדה זוגתה - הגם שהיא זו שתרמה את הביצית - באמצעות צו ובכפוף לביצוע בדיקת רקמות, אחרי סירוב שקיבלו השתיים במשרד הפנים.

הבירוקרטיה שמאחורי הרחבת המשפחה

ואולם הקשיים מתחילים עוד הרבה לפני הלידה. כשבני זוג חד-מיניים מבקשים להתחיל הליך פונדקאות בישראל, עליהם לעמוד בדרישות רבות. ראשית עליהם להיות עם פחות משלושה ילדים משותפים. בנוסף עליהם להראות שההסכם לנשיאת עוברים נחתם מתוך הסכמה ורצון חופשי, ושקיבלו ייעוץ מקצועי הכולל הסבר על אלטרנטיבות כגון אימוץ. יתרה מכך, עליהם להשיג חוות דעת רפואית ופסיכולוגית המעידה על התאמתם להליך - והרשימה עוד ארוכה.

אם מדובר בפונדקאות שבוצעה בחו"ל, באפשרות בני הזוג להירשם כהורים במרשם האוכלוסין בישראל, אלא שכפי שנאמר לעיל - לא מדובר בהליכה בפארק. תחילה עליהם להוכיח באמצעות בדיקה גנטית שאחד מהם הוא ההורה הביולוגי, ובהמשך לקבל צו הורות פסיקתי שיכונן את הורות השני. כמובן שמדובר בהליך משפטי סבוך ורגיש, המצריך ליווי משפטי מקצועי צמוד לכל אורכו.

מה יבחן בית המשפט?

חשוב להבהיר: בית המשפט אינו חותמת גומי. במקרים רבים הוא עשוי לדרוש תסקיר מגורמי הרווחה המעיד שמבקש צו ההורות כשיר להיות אבא. בנוסף, לפי פסיקת בית המשפט העליון, במקרה של זוג גברים המביאים ילד בפונדקאות צו ההורות, בהנחה שיינתן, יחול ממועד נתינתו ולא רטרואקטיבית, ויש לכך השלכות כלכליות כאלה ואחרות.

כמובן שגם עקרון טובת הילד - החולש על כלל התיקים שבמרכזם קטינים - ישמש את בית המשפט בבואו להכריע לכאן או לכאן. נדמה כי במקרה שפורסם בתקשורת נשוא מאמר זה עשויים בני הזוג שבמרכזו להיתקל בצורך העתידי להוכיח בפני שופט שיהיו הורים דואגים ומסורים לבנם הנוסף שנולד, ושלא הביאו אותו לעולם רק כ"אמצעי" לרפא את מחלת אחיו הבכור.

המקרה שבו זוג הגברים מבקש להביא לעולם ילד נוסף כדי להציל את בנם ממחלה קשה מחדד את המורכבות המשפטית והרגשית שבהליכי פונדקאות - בישראל ומחוצה לה. למרות התקדמות מרשימה בזכויות הלהט"ב ובהסדרת פונדקאות שוויונית, המסע להורות עדיין כולל מהמורות בירוקרטיות, שיקולים משפטיים ורגשיים, ולעיתים גם התמודדות עם שאלות אתיות כבדות משקל.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.