החניתם, סימסתם ונפגעתם מרכב? זו לא תאונת דרכים

לעומת זאת פגיעה בזמן המתנה במכונית לירידת טורים נחשבת לתאונת דרכים, ותזכה את הנפגע ב-571 אלף שקל. ביהמ"ש עשה סדר בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה

שליחת מסרון לא, ירידת טורים כן: בפסק דין עקרוני וחשוב שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, הוסבר באילו מצבים פגיעה בזמן המתנה ברכב תיחשב ל"תאונת דרכים". בעוד שליחת הודעה במצב חניה לא הוכרה כ"שימוש ברכב", קבע השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין שהפעולה אותה ביצע התובע – המתנה במכונית לשם ירידת טורים – נחשבת לכזה. התוצאה: הוא יקבל מהביטוח 571 אלף שקל בשל פציעתו במהלכה.

בתביעה שהגיש לבית המשפט, סיפר התובע (37) כי בספטמבר 2021 נפגע מרכב מאחור במהלך המתנה במכוניתו, במצב חניה עם מנוע דולק. "זה קרה במוצאי שבת", סיפר, "אני חוזר מנסיעה, מגיע לחניה במפרץ מחוץ לבית, בצבע אפור, ממתין חצי דקה-דקה ברכב" – לדבריו לשם ירידת הטורים – "ולפתע בום מאחורה".

התובע, שלדבריו היה נסער לכמה שניות, סיפר שיצא בשלב זה ממכוניתו, ואז הבחין שברכב הפוגע נמצאים גבר ואישה הצועקים אחד על השנייה ועל הכלב שאיתם, שלדבריו "הסיח את דעתם והשתולל להם באוטו" תוך שנבח. תביעתו הוגשה כנגד "איילון", שביטחה אותו, הנהגת הפוגעת, והמבטחת שלה, "הראל".

טענת ההגנה המרכזית של "איילון" הייתה שהתובע לא היה "משתמש" ברכבו בעת התאונה, ולפיכך אין היא חבה בנזקיו. לחיזוק טענתה, הפנתה לפסיקה שלפיה עצירת רכב לשם ניהול שיחת טלפון או שליחת הודעה, אינה נחשבת ל"שימוש ברכב מנועי". לחלופין נטען שבזמן התקרית שהה האיש מחוץ לרכבו – כגרסת הנהגת הפוגעת – ומשכך האחריות הינה של האחרונה ו"הראל".

אפילו לא הרים בלם יד

אבל השופט קליין דחה את קו ההגנה של "איילון", והטיל עליה את מלוא האחריות לנזקי הנפגע. בראש ובראשונה הוא קיבל את דברי התובע באשר להימצאותו בתוך הרכב בזמן התאונה, תוך דחיית גרסת הנהגת הפוגעת, מהנימוק שכלל לא ראתה את ההתנגשות, משום שעיניה היו מופנות לכלב שלה, אשר הפריע לנהיגתה.

בהמשך דחה השופט את טענתה המרכזית של "איילון", כי הפעולה שביצע התובע עובר להתנגשות – המתנה במכונית לשם ירידת טורים - אינה מהווה "שימוש" הנכנס לגדרי חוק הפלת"ד. "על פי הדין והפסיקה", הסביר, "השימוש ברכב מסתיים לאחר יציאה ממנו וייצוב הרגליים על הקרקע. גם אם התובע התמהמה ברכב זמן מועט והמתין לירידת הטורים - שהיא מבחינתו פעולה שהינה חלק אינטגרלי ורגיל בנהיגתו תדיר - אין לקבוע כי נסיעתו הסתיימה, והוא חדל מהשימוש ברכב עוד טרם ירידתו ממנו".

השופט הבהיר, לעניין זה, ש"אין הדבר דומה למקרים שהפנתה הנתבעת 1 (="איילון"), שכן עצירת הרכב לשם שליחת הודעת טקסט או ניהול שיחת טלפון, אינה דומה להמתנה קצרה לירידת טורים או למקרים האחרים בהם הייתה הפסקה ברורה בשימוש ברכב לצרכי תחבורה". כמו כן הודגש שהתובע לא ביצע פעולה כלשהי הקשורה לסיום הנסיעה, כמו הרמת בלם יד ופתיחת חגורה.

בסופו של יום הכיר השופט באירוע כ"תאונת דרכים", וכפועל יוצא באחריות "איילון" לפצות את התובע בשל נזקיו, המתבטאים בנכות קבועה בתחומי האורתופדיה והאף-אוזן-גרון. בשל ראשי הנזק השונים – פגיעה בכושר ההשתכרות, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, נסיעות, עזרת הזולת וכאב וסבל – נפסקו לטובת האיש 495 אלף שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של כ-76 אלף שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.