מי מאתנו לא נפש בצימר ושכב להנאתו בג'קוזי? כדאי שתדעו שבעל הצימר חייב לדאוג לסביבה בטוחה עבור הנופשים, כולל רצפה שאינה מחליקה, או לפחות שלטי אזהרה ומתלה למגבות בקרבת מקום.
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעתה של אישה שהחליקה ונפצעה לפני כ-5 שנים כששהתה בנופש זוגי בצימר "רגעים בבקתה" שבגליל. השופטת צבייה גרדשטיין-פפקין חייבה את בעלת הצימר וחברת הביטוח שלה בפיצויים של כ-40 אלף שקל כיוון שהמנהלים לא דאגו לריצוף מונע החלקה.
התובעת סיפרה שלאחר שסיימה להתרחץ בג'קוזי עשתה את דרכה למרפסת כדי לקחת מגבת שהיתה מונחת על הכיסאות, ואז החליקה במעבר בין דֵק העץ לבין הריצוף שהיה מותקן בחצר. לטענתה, הריצוף היה חלק והיא נטפה מים.
התובעת הוסיפה וציינה כי לא היה מקום אחר לשים את המגבות, ולפיכך לא יכלה להתייבש לפני שעלתה על המשטח המרוצף. בעקבות הנפילה היא סבלה משברים ביד ובאגן.
מנגד, טענה החברה בעלת הצימר כי כאשר הגיע מנהל הצימרים אל המקום לאחר שהתובעת דיווחה על הנפילה, היא לא קישרה אותה לרטיבות, למרצפות או לרשלנות כזו או אחרת מצידו.
לדברי הנתבעת, התובעת מסרה לאותו מנהל שהחליקה בזמן שניסתה לנעול את נעליה, ואין כל קשר בין ההחלקה לבין הריצוף במקום.
לכן טענתה הייתה כי אין להטיל עליה את האחריות.
גם לתובעת יש חלק
לאחר ששמעה את הטענות, השופטת גרדשטיין-פפקין קיבלה את גרסת התובעת. בהקשר זה השופטת שטחה מספר נימוקים. ראשית, בתמונות שצורפו לתביעה הוכח שבסמוך לג'קוזי לא היה מעמד מגבות או מקום כלשהו להניח אותן, או להתייבש לפני המעבר אל המשטח המרוצף.
שנית, הוכח כי המשטח המרוצף אכן היה חלק, בעיקר בהשוואה למשטח העץ שסביב הג'קוזי.
השופטת ציינה כי "במצב דברים זה, כשישנו הבדל מהותי בין הסיכון להחלקה (או מקדם ההחלקה) ממשטח העץ לבין סיכון ההחלקה מהמשטח המרוצף, נוצר סיכון להחליק במעבר בין משטח העץ לבין המשטח המרוצף, במיוחד כשהאורח רטוב".
כמו כן, השופטת הזכירה שבמקום לא היה אף שלט בדבר סכנת החלקה. בנוסף, השופטת הפנתה לכך שהנתבעת לא הציגה אף אישור או מסמך שלפיו מרצפות המרפסת היו מסוג "אנטי-סליפ" (נגד החלקה), אף שנטען מצדה כי יש לה אישורים לכך.
בתוך כך השופטת סברה שגרסת הנתבעת אינה סבירה, שכן טענות התובעת לגבי הקשר בין הנפילה לבין הרטיבות מהג'קוזי מופיעות במסמכים הרפואיים שלה.
עם זאת, השופטת החליטה לייחס לתובעת 35% מן האשמה לאירוע, כיוון שיכלה להיזהר יותר, או לשים את המגבות על כסא ליד הג'קוזי.
בהמשך השופטת דנה בנזקי התובעת, לאורה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שקבע לה נכות קבועה בשיעור של 10% בגין שבר באגן. בסיכומו של דבר, ובניכוי אשמת התובעת, השופטת חייבה את הנתבעות לשלם לה פיצויים בסך של 33,800 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מהפיצוי.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד פייל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין