תושבת בית שאן נפגעה מכבש שהפיל אותה וגרם לה לחבלה באגן בעת שהלכה לתומה ברחובות העיר. ביהמ"ש פסק שבעל העדר והעירייה התרשלו, וחייב אותם לשלם.
בית משפט השלום בעפולה קיבל לאחרונה תביעתה של תושבת בית שאן (44) לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה לאחר שהותקפה על ידי כבש משוטט שהתהלך בכביש בעיר. השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס הטילה את רוב האחריות על בעל העדר, אך קבעה שגם עיריית בית שאן תשתתף בפיצוי, משום שלא פיקחה כראוי על מספר הכבשים שהתירה ברישיון.
לפי גרסת הנפגעת, בעת שהייתה בדרכה לכיוון בית אחותה בבית שאן בדצמבר 2014, היא הבחינה בעדר כבשים שהסתובב באזור ללא השגחה. לפתע אחד מהכבשים החל לרוץ לעברה, והתנגש בה עם קרניו בעוצמה והיא נחבלה בגבהּ. לטענתה, הכבש לא הרפה והמשיך לבעוט בה גם בעודה שרועה על הרצפה עד שהצליחה להימלט מהזירה.
בעל העדר לא היה במקום. הוא הגיע רק לאחר שאחותה של הנפגעת יצאה לחפש אותו, והסיע את הנפגעת לקבלת טיפול רפואי. הנפגעת אובחנה עם שבר בעצם הזנב שבגינו נדרשה לעבור סדרת טיפולים רפואיים בחודשים שלאחר התאונה.
בתביעה שהגישה כשנה וחצי לאחר האירוע נגד בעל העדר ועיריית בית שאן, הנפגעת טענה שבעל העדר פעל בניגוד להיתר שקיבל מהעירייה. כך, הוא חרג ממספר הכבשים שהותר לו להחזיק בדיר – ואף אפשר להם לשוטט בחופשיות.
התובעת הוסיפה וטענה כי גם העירייה התרשלה בכך שלא פיקחה כראוי על הדיר שנמצא בשטחה, ועל מספר בעלי החיים המותר לגידול בו בהתאם לתנאי הרישיון. כמו כן נטען, העירייה לא מנעה מהכבשים לשוטט בשכונה - בניגוד לחוק העזר העירוני.
מן העבר השני, העירייה טענה כי עשתה את המוטל עליה. לדבריה, וטרינר מטעמה ביצע בדיקה שנתית בדיר לפני חידוש הרישיון, והיא הרחיקה את הדיר למרחק של 50 מטר מבתי התושבים, והפעילה מוקד לטיפול בתלונות על בעלי חיים משוטטים.
הנתבע טען, כי בסמוך לדיר שלו נמצאים דירים בבעלות אחרת ואירוע נגרם על ידי כבש שבכלל לא שייך לו. הוא הוסיף כי, החזיק בבעלי החיים בהתאם להיתר שקיבל מהעירייה. הפיל אותה ארצה וגרם לה לחבלה באגן. חידוש הרשיון. להם לשוטט ללא
התנהג כאשם
השופטת ג'ובראן מורקוס התרשמה כי עדויותיהן של התובעת ואחותה היו מהימנות ואמינות, וציינה כי גרסת התובעת נתמכת במסמכים רפואיים.
השופטת הסתמכה בין היתר על עדות של מנהל מחלקת התברואה בעירייה, שסיפר כי העירייה לא הנפיקה רישיונות גידול בעלי חיים לאנשים נוספים באותו אזור מלבד הנתבע. לפיכך, היא קבעה כי הוכח שהכבש הפוגע היה בבעלותו.
השופטת ציינה עוד כי הנתבע הסיע את התובעת לטיפול רפואי, מסר לה את מספר הטלפון שלו ואף ביקש ממנה לפנות אליו ישירות בכל דבר שתצטרך, ולא תספר לאיש על שאירע. התנהגות זו, הבהירה, מחזקת את המסקנה שהעדר היה באחריותו.
השופטת פסקה שהעירייה הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובעת בכך שלא אכפה את חוק העזר העירוני האוסר על שוטטות בעלי חיים.
לבסוף קבעה השופטת כי הנתבע נושא ב- 80% מהאחריות לנזקי התובעת, ובד בבד היא הטילה על העירייה 20% מהאחריות, משום שלא נקטה באמצעים נגדו לנוכח העובדה שהפר את תנאי ההיתר.
בהתחשב בכך שלא נותרה לתובעת נכות קבועה, השופטת קבעה כי הנתבעות ישלמו לה סך כולל של 31,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 6,200 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד פזית ונדל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין