תושב באר שבע שהואשם כי בנה בחצר בניין משותף ללא היתר הורשע בהתבסס על מסמכים חסרים שלא הוצגו בפניו בראשית ההליך. בערעור הוא עמד על חפותו והצביע על הליקויים שנפלו בהרשעתו.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה באחרונה תושב באר שבע שהורשע בבנייה ללא היתר בחצר בניין בעיר. השופט ישראל פבלו אקסלרד שדן בערעורו מצא כי בהליך הקודם בית המשפט התעלם מפערים תמוהים בין המסמכים עליהם התבסס כתב האישום לבין אלה שהוצגו על ידי התושב.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבאר שבע הגישה כתב אישום כנגד תושב העיר – בעלים של שתי דירות קרקע צמודות בבניין משותף הנמצא ברחוב יהודה הלוי – במסגרתו האשימה אותו כי בין השנים 2011-2012 סיפח לדירותיו שטחים מחצר הבניין כדי לבנות חומות ללא היתר.
במסגרת ההליך, שהתנהל בבית המשפט לעניינים מקומיים, התושב הכחיש את העבירות המיוחסות לו והציג היתרים שניתנו לצורך ביצוע הבנייה.
מנגד, הוועדה הגישה תשריטים, שלשיטתה מעידים כי הנאשם חרג מההיתרים שניתנו לו. במהלך הדיונים, התושב ביקש ממנה שוב ושוב להציג גם את תכניות הבנייה ואת חומרי החקירה עליהם בוסס כתב האישום, אך הוועדה הציגה בפניו רק מסמכים חלקיים וגם זה בשלבים מאוחרים של ההליך. למרות מחדלים אלה, בית המשפט החליט להרשיע אותו בהתבסס על המסמכים החלקיים.
אלא שהתושב לא ויתר ובספטמבר 2016 הגיש ערעור על הרשעתו לבית המשפט המחוזי. לטענתו, הוא הורשע בהסתמך על תשריטים שכלל לא תאמו את ההיתרים שניתנו לו. לשיטתו, התשריטים השגויים ונסיון הוועדה להתחמק מהעברת חומרי החקירה לידיו מעלים חשד לזיוף מסמכים, ועל כן יש לזכותו מהעבירות שיוחסו לו.
מחקה בטיפקס
"זכויותיו של המערער, כנאשם במשפט פלילי, הן אילו הדיוניות והן אילו המהותיות בהקשר לבחינת הראיות, נפגעו. למרבה הצער, המערער לא זכה למשפט הוגן", כתב השופט אקסלרד בפתח פסק הדין.
השופט הסביר כי ככלל, ערכאת הערעור אמורה להתמקד בבחינת הכשרות המשפטית של פסק הדין שניתן בהליך הקודם, מבלי להתערב בקביעותיו העובדתיות. ואולם המקרה הנוכחי הוא חריג מפני שעיון במסמכים ובראיות מוביל למסקנה שונה לחלוטין מזו שהגיע אליה בית המשפט לעניינים מקומיים.
התרשמותו הייתה כי הרשעת המערער התבססה על מסמכים חלקיים, כולל תשריט שלא ברור מהיכן נלקח, ומבלי שהוועדה הגישה את תכנית הבנייה של אחת הדירות.
השופט מצא עוד כי תוכנית הבנייה שהגישה הוועדה לגבי הדירה השנייה שונה מזו שהגיש המערער.
"שתיהן תכניות מקוריות אך על התכנית שהגישה המאשימה קיימת מחיקה בטיפקס, בדיוק על השטח נשוא המחלוקת וכתב האישום!". בהתחשב בכך שהוועדה לא סיפקה הסבר הולם למחיקה הוא קבע כי "קיים ספק של ממש, יותר מאשר ספק סביר, אם בוצעה הבניה דנן ללא היתר".
בתוך כך, השופט מתח ביקורת נוקבת על חוסר נכונותה של הוועדה להעביר לידי המערער את המסמכים שביקש – דבר שלטעמו פגע קשות ביכולתו להתגונן ובזכותו למשפט הוגן, "שכן הראיה שלא גולתה היתה מעיקרי הראיות להוכחת אשמתו".
לפיכך, הערעור התקבל והמערער זוכה מעבירות הבנייה שיוחסו לו.
- המערער לא יוצג בהליך
- ב"כ המשיבה: עו"ד מקרקעין עדו דליות ועו"ד לירן עמר
עו"ד אירית ג'ולי שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין