- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אחרי מות האם, הסבים תבעו את האב: "הנכד צריך לגדול אצלנו"
בהמשך ריככו הסבים את דרישתם לקיום מפגשים עם נכדם הפעוט במקום נייטראלי, "כי קשה לנו להגיע לבית האב". כך הכריע ביהמ"ש
הורי צעירה שמתה עתרו לקבל משמורת בלעדית על בנה. בהמשך, ועל רקע התנגדות האב, הם הגישו לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה תביעה מרוככת יותר, לקביעת הסדרי ראייה בינם לבין הפעוט, שלא בבית חתנם לשעבר. השופטת נאוה גדיש אימצה לאחרונה מתווה לקיום הפגישות אחת לשבוע, בליווי גורמי טיפול.
הנתבע היה בן-זוגה של בת התובעים, אשר הלכה לעולמה בפברואר 2023, לאחר מאבק במחלה קשה. מותה הטראגי, בגיל 27 בלבד, אירע כשלושה חודשים לאחר שילדה את בנם המשותף. בינתיים נישא האב בשנית לאישה אחרת.
בתביעה שהגישו הורי המנוחה לבית המשפט, עתרו לקבלת משמורת בלעדית על נכדם הפעוט, כיום בן 3. לדברי הסבתא, היא אשת חינוך ו"מתאימה ביותר לקטין ולצרכי התפתחותו".
מנגד טען האב שהוא אומנם מכבד את הורי המנוחה ואינו מתנגד שיהיו בקשר עם בנו, אך מבקש שהדבר ייעשה בהנחיית אנשי מקצוע. אלה המליצו באוגוסט 2024 על מתווה הדרגתי לקיום פגישות במקום נייטראלי ובנוכחות איש מקצוע, להפגת המתחים. ואכן, בהמשך ריככו הסבים את דרישתם למפגשים בלבד, ללא משמורת, אך זאת שלא בבית האב "כי הוא גר עם אשתו החדשה ו"לא קל לנו ללכת לשם".
האב, מצדו, הציע לקיים את המפגשים ביחידה נפרדת הצמודה לביתו, שם אשתו החדשה אינה נוכחת.
פעם בשבוע, בקניון
"אין ולא יכול להיות חולק", כתבה השופטת גדיש ביחס לפעוט, "כי לאחר שאימו הלכה לעולמה, בהיותו בן שלושה חודשים, נפער פער גדול בחייו, אותו לא ניתן למלא". היא ציינה את המובן מאליו, והוא שאין ביכולת הורי אימו, אביו וזוגתו החדשה – טובים ומכילים ככל שיהיו – על מנת למלא את חסרונה של האם המנוחה.
"אף על פי שברור כי לא ניתן להחליף לקטין אמא", כתבה השופטת, "ניתן להקל עליו, באמצעות שיתוף פעולה של כל אותם גורמים - אביו, הסבים (משני הצדדים ובפרט של האם המנוחה), בני המשפחה המורחבת והאמא השלובה (=אשת האב)". אלא ששיתוף פעולה כאמור נתקל בקשיים, בין היתר נוכח סירוב הסבים לפגוש בנכדם באזור מגורי אביו.
גם תיאור התובעים את השתלשלות העניינים, בשלב הסיכומים, כ"קיצור תולדות המלחמה" מלמד, לדברי השופטת, שהם עדיין מתקשים להבין כי טובת נכדם היא ההיפך - שלא תהיה "מלחמה" בין הורי אימו לאביו. כל זמן שבעיניהם קיימת מלחמה, חידדה השופטת, ישנה חובה להמשיך בהליך טיפולי, וזאת גם אם הוא אינו לרוחם.
בנסיבות אלה אימצה השופטת את המתווה הטיפולי ההדרגתי שהוצע על-ידי גורמי המקצוע, תוך הבהרה שאם הסבים עדיין אינם מסוגלים לאזור בנפשם את הכוחות להגיע לבית חתנם לשעבר על מנת לפגוש בנכדם – הרי שהמפגשים יתקיימו במקום נייטראלי, בפיקוח ובליווי גורמי טיפול. נקבע שהפיקוח ייפסק לאחר שתי פגישות, לכל הפחות, שתתקיימנה – אף הן בפיקוח - ביחידה הצמודה לבית האב.
עד שהצדדים יגיעו לשם, קבעה השופטת שלבינתיים, ובהיעדר הסכמה אחרת, יתקיימו המפגשים בקניון מסוים עליו הסכימו בעבר, וזאת אחת לשבוע.
- ב"כ התובעים: עו"ד רן קאשי
- ב"כ הנתבע: עו"ד ישראל ויסבלט
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
