לפסק הדין בעניין חורש נ' תשע בכיכר בע"מ ואח'
בחור שהוזמן לחגוג מסיבת יום הולדת במועדון "דיזינגוף" טען כי למרות שהיה ברשימת המוזמנים, סירבה המארחת להכניסו, כאשר בכל אותו הזמן, הוכנסו מבלים אחרים למועדון. בעלי המועדון הכחישו כי מדובר בהפליה, אך בית המשפט חייב אותם לשלם פיצוי של 17,000 שקלים.
התובע טען כי הגיע יחד עם חברו מהקריות למועדון 'דיזינגוף' שבתל אביב על מנת לחגוג יום הולדת לחברתו, אולם למרות שהגיע בשעה היעודה בהתאם להזמנה שקיבל מבעלת השמחה ושמו הופיע ברשימת המוזמנים, סירבה המארחת להכניסו למקום והתעלמה ממנו במשך כשעתיים, וזאת למרות שבכל אותו הזמן, הוכנסו מבלים אחרים למועדון.
בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בת"א נגד המועדון ובעליו, דרש התובע פיצוי של 63,000 שקלים, לאחר שטען כי הופלה בשל מוצאו המזרחי וצבע עורו הכהה. לטענתו, בזמן ההמתנה, פנה פעמים רבות ליחצ"ן המועדון שהיה אחראי על המסיבה של חברתו, אולם היחצ"ן, כמו גם חברתו שניסתה לסייע לו, לא הצליחו לגרום למארחת להכניסו. התובע ציין, כי לאחר ששוחח עם חברתו, הכריזה המארחת את שמותיהם שלו ושל חברו, אולם משנענו לקריאתה, היא ענתה להם בבוז כי לא התכוונה אליהם, וזאת למרות שאף אורח אחר לא נענה לקריאה, והתובע אף ביקש להראות לה את תעודת הזהות שלו. את גרסתו של התובע חיזקו עדים מטעמו, ובהם חברים נוספים שהיו באירוע וכן בעלת האירוע עצמה. התובע ציין, כי לא הבין בתחילה מדוע מסרבת המארחת להכניסו, ורק בחלוף הזמן הבין כי היחס "המיוחד" שהוא נאלץ לספוג הינו בשל היותו כהה עור .
המועדון ובעליו הכחישו כל הפליה. לטענתם היה על התובע להגיע לאירוע עד השעה 21:30, ומשהגיע בשעה 21:45, היה עליו להמתין בתור מבלי שניתנה לו עדיפות על פני יתר האורחים, ובשל עומס הוא לא הוכנס. לטענתם, המועדון לא מתחייב בפני בעל האירוע להכניס אורחים שאינם מגיעים עד השעה 21:30 , ובכל מקרה טענו בעלי המקום, כי האירוע לא הובא לידיעתם בשום שלב עד להגשת התביעה, וכי לו היו יודעים אודותיו בזמן אמת, היו מכניסים את התובע וחברו בכפוף להנחיות חברת האבטחה. עם זאת, המארחת והאחראי על האבטחה באותו ערב, לא הובאו לעדות בבית המשפט.
התייחסות סלקטיבית לגברים שעורם כהה
השופטת לימור רייך קיבלה את התביעה באופן חלקי. ראשית, קיבלה השופטת את גרסת התובע לאירועים וקבעה כי מהראיות שהובאו עולה המסקנה, כי התובע אכן הופלה על רקע מוצאו וצבע עורו הכהה.
התובע, כך נפסק, הוכיח את גרסתו באמצעות עדים וראיות נוספות, וזאת לעומת בעלי המועדון, שהציגו גרסה היפותטית לפיה התובע וחברו לא הוכנסו בגלל שהגיעו בשעה 21:45, אולם לא הביאו לעדות את עדי המפתח - המארחת והאחראי על האבטחה באותו ערב.
השופטת הוסיפה וקבעה, כי אין בגרסת בעלי המקום לפיה הם לא היו מודעים לאירוע, אלא היתממות ורצון שלא לקחת אחריות על האירוע, ופסקה כי גם אם לא ידעו על כך, היה עליהם לדעת, שכן היחצ"ן מטעם המועדון ידע כי התובע עומד בחוץ זמן רב והיה עליו לדווח על כך למנהלי המקום.
"הנני קובעת, אפוא, על יסוד גרסת התובע שעשתה עלי רושם אמין ואשר לא נסתרה על ידי עדות קונקרטית מטעם הנתבעים, כי המארחת מטעם הנתבעים התנתה את הכניסה למועדון באופן סלקטיבי , תוך התמקדות בגברים שעורם כהה" כתבה השופטת, וציינה כי גם אם היתה מקבלת את גרסת בעלי המקום לפיה התובע וחברו איבדו את עדיפותם משהגיעו באיחור, לא ברור מדוע הם לא הוכנסו כלל.
לעניין גובה הפיצוי, נקבע כי אין ספק בעוצמת הפגיעה הרגשית בתובע, אשר חווה דחייה והשפלה, כמו גם בצורך לעקור מן השורש את תופעת ההפליה, ולפיכך, בנסיבות המקרה, יש לחייב את המועדון ובעליו לשלם לתובע פיצוי של 17,000 שקלים. בנוסף, נקבע כי התובע יקבל שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15% וכן הוצאות משפט.
לפסק הדין בעניין חורש נ' תשע בכיכר בע"מ ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.