הנהג הפוגע לא ידע שהוא בשלילה – האם הכיסוי הביטוחי בתוקף?

האם חברת הביטוח חייבת לשלם לניזוק פיצוי על נזקיו, בזמן שהנהג הפוגע נהג כשהיה בשלילה, ולטענתו לא ידע על כך? השופטת הייתה ברורה מאד, ואף ביקרה את החברה.

מקרה מעניין נדון לאחרונה בביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות, בסיומו הוחלט לחייב את חברת הביטוח "הכשרה" לשלם 33,400 שקל בתוספת אגרת בית משפט בסך 1,000 שקל, לבעל רכב שמצא פתק על רכבו, עם פרטי הנהג שפגע בו.

הסיפור החל בחודש נובמבר 2016, כאשר נהג משאית נסע לאחור באמצע יום עבודה, ופגע ברכב חונה. המשאית הייתה מבוטחת ביטוח "צד ג'" בחברת הביטוח "הכשרה". 

כשגילה שפגע ברכב חונה, נהג המשאית ירד ממנה והצמיד לרכב פתק בו התנצל והשאיר את מספר הטלפון שלו.

בעל הרכב שנפגע פנה לשמאי שהכריז על הרכב כאבדן כללי – מה שנקרא "טוטאל לוסט" – ולאחר מכן פנה אל הכשרה.

אלא שהחברה דחתה את דרישתו, בטענה שלנהג המשאית אין כיסוי ביטוחי כיוון שנהג ללא רישיון, לאחר שבית המשפט לתעבורה בירושלים שלל את רישיונו למשך 3 חודשים.

באותו דיון בבית המשפט לתעבורה, נהג המשאית לא נכח, הודעה על גזר הדין נשלחה אל בת זוגו באותה עת. הכשרה טענה כי מאחר שידע שרישיונו נשלל אך לא הפקיד את רישיונו כנדרש, המסקנה היא שהוא המשיך לנהוג במשאית בניגוד לדין ובניגוד לתנאי הפוליסה.

משכך, החברה טענה שאם מגיע פיצוי לתובע, על הנהג או על מעסיקו לשלם אותו.

הנהג עצמו טען שלא קיבל את המידע בדבר שלילה או פסילה של רישיונו. על בת הזוג אמר: "הקשר שלנו לא היה רציף. אני לא זוכר שקיבלתי ממנה שום מכתב על משפט, לא לפני ולא אחרי".

התנהלות לא ראויה

"הגעתי למסקנה כי לא היתה לנהג ידיעה בפועל על שלילת רישיונו, ועל כן  יש תוקף לכיסוי הביטוחי שניתן לרכב בו נהג, לטובת צד שלישי, הוא התובע שניזוק", פסקה השופטת רנה הירש.   

השופטת ציינה כי הנהג ענה תשובות עקביות ולא-מתחמקות, מה גם שמדובר בנהג ותיק המתפרנס מנהיגתו, וסביר להניח שלא היה מסתכן ביודעין בנהיגה בזמן שלילה.

בנוסף, השופטת הזכירה כי אף שהאירוע התרחש בחשיכה וללא עדים, הנהג מצא לנכון להשאיר פרטים. התנהלות זו, לפי השופטת, מחזקת את מהימנותו הכללית, ואף מביאה למסקנה שלא חשש מהשלכות האירוע.

ברמה המשפטית, השופטת דחתה את עמדתה של חברה הביטוח, שלפיה די בכך שגזר הדין הומצא לידי בת הזוג של הנהג, במסירה "כדין", כדי שהוא ייחשב כמי שידע בפועל על קיומו של העונש.

"המבטחת מתמצאת בהליך המשפטי, יודעת לבצע חקירה ודרישה כדי לברר אם הוטלו הגבלות על רישיון הנהיגה של מבוטח... עם זאת, נמנעה המבטחת מלהזמין את בת הזוג של הנהג למסור עדות בבית המשפט כדי שניתן יהיה ללמוד אם ידעה מהו תוכנו של המסמך שקיבלה, בהתאם לאישור המסירה עליו חתמה, ואם מסרה את המסמך האמור לנהג", כתבה השופטת.

בתוך כך השופטת מתחה ביקורת על החברה שבדקה וביררה כבר בדצמבר 2016 את מצבו של הנהג, אך לא הודיעה על כך למעסיקו. "התנהלות כזו אינה ראויה. מובנת לי טענת המעסיק כנגד המבטחת שהתנהלה באופן זה, והותירה את המעסיק חשוף לתביעות כספיות ולנזקים כספיים ממשיים באם היה נגרם נזק למשאית", כתבה.

יש לציין שהתובע ביקש גם פיצוי על עגמת נפש, אולם השופטת הסבירה כי 33,400 שקל הם הסכום המקסימלי שניתן לפסוק בבתי משפט לתביעות קטנות.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין