הוכיחה שקנתה דירה במזומן מרווחי עיסוי ארוטי – הרישום ע"ש הגרוש יבוטל

האישה, שניהלה סלון ספא ומסאג' שעבד גם בשחור רשמה את הדירה על שם בעלה במטרה לחמוק מרשויות המס. בעקבות תביעה הבעלות תעבור על שמה 

בבית המשפט למשפחה באשדוד התקבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. במוקד המחלוקת עמדה דירה שרשומה על שם האיש. האישה טענה כי היא זו שקנתה את הדירה מרווחי עסק שניהלה ורשמה אותה בנאמנות על שם בעלה משיקולי מס. השופטת עפרה גיא קבעה שהאישה היא בעלת הדירה והורתה לשלוח את פסק הדין לרשות המיסים.

בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים ב-2002. הם התגרשו ב-2008 ושנה לאחר מכן שבו לחיות יחד ואף הביאו לעולם שני ילדים. ב-2018 היחסים עלו שוב על שרטון והם נפרדו. האיש טס לקנדה עם הילדים והם שוהים עמו שם.

התובעת סיפרה שהכירה את האיש כששהה בארץ על תקן תייר, ללא מקצוע או הכשרה מקצועית, עובד מזדמן ולא חוקי. לדבריה, במשך שנות הנישואים הוא בקושי עבד ולא היו לו מקורות הכנסה או מימון שיאפשר רכישת נכסים כלשהם. 

היא ציינה שהכנסותיה עלו עשרות מונים על הכנסתו הדלה והמקוטעת של האיש, בין היתר מעסק שהיה בבעלותה של סלון ספא ומסאג'. לדבריה, היא זו שמימנה את הוצאות המחייה והכלכלה של המשפחה והנתבע, הלכה למעשה, חי במשך שנים על חשבונה. 

התובעת ציינה בב-2012 החליטה לממש חסכונות גדולים שהיו לה ולרכוש את הדירה כהשקעה, תמורת 650,000 שקל. כדי לקבל פטור ממס רכישה היא ביקשה מהנתבע שהזכויות בנכס יירשמו על שמו בנאמנות עבורה. 

היא הוסיפה שהיא סובלת ממחלת הסרטן וכדי להבטיח שהדירה תיוותר בבעלות הילדים לאחר מותה החתימה את הנתבע על צוואה שלפיה הדירה תעבור על שם בתם. 

האיש טען מנגד כי התביעה מופרכת וכי חוזה המכר והרישום מוכיחים שהוא בעל הנכס. הוא הכחיש שלא עבד וטען כי לאורך כל השנים הועסק בספא של התובעת ודווקא היא זו שלא עבדה בין השנים 2001-2006. 

ראיות ממשיות

השופטת עפרה גיא הגיעה למסקנה שהתובעת עמדה בנטל המוגבר לסתור את המרשם והוכיחה בראיות ממשיות כי מלוא הכספים ששימשמו לרכישת הדירה מקורם בכספים שהניב לה העסק שניהלה ושממנו השתכרה סכומים גבוהים מאוד, במזומן. 

השופטת קבעה שגם גרסת התובעת שלפיה ביקשה שלא לרשום את הזכויות בדירה על שמה לצורך התחמקות מרשויות המס הוכחה כאמינה. 

השופטת ציינה שמחומר הראיות עלה שהתובעת היא זו שפנתה למתווך לצורך חיפוש דירה מתאימה; היא שדאגה לביצוע כל התשלומים לצורך רכישתה; היא זו שנשאה ונתנה עם כלל הגורמים הרלוונטיים בעסקת המכר ואף העבירה בפועל את הכספים שנדרשו לצורך השתכללות העסקה.

עוד ציינה השופטת כי גרסת הנתבע התמוטטה אל מול תצהיר שהגיש בהליך משפטי המתנהל בין הצדדים בקנדה, בו ציין כי במהלך החיים המשותפים לא הייתה לו הכנסה משמעותית או חסכונות והתובעת הייתה המפרנסת העיקרית.  

באותו תצהיר הוא ציין שהיה בבעלות התובעת עסק לעיסוי ארוטי שהרווח הנקי ממנו עמד על 2.5 מיליון דולר וכי מהרווחים נרכשה הדירה ודירה נוספת. 

עוד קבעה השופטת שבין הצדדים השתכלל הסכם בעל פה שלפיו הדירה תירשם על שם האיש בנאמנות לטובת האישה. 

בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה והורתה לרשום על האישה כבעלת מלוא הזכויות. 

האיש חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל. 

השופטת הורתה בנוסף להעביר את פסק הדין לרשות המיסים לנוכח הצהרת האישה כי התנהלותה נבעה משאיפה "לא להעיר את רשויות המס".

• ב"כ התובעת: עו"ד אחסאן יאסין
• ב"כ הנתבע: עו"ד שלומי לוי, עו"ד גרגורי יעקובוב

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין